ריאלטי וחינוך, או החיים כמיץ פטל

ברוכים הבאים לתוכנית הריאלטי: האם אלו יהיו חייך בעוד 15-10 שנים?


 טור עורפי של ילדים בגילאים שונים (בנים ובנות) מעלים אבק בעודם פוסעים בצורה נחרצת לכיוון שערי הכניסה של כלא השרון, או כל בית כלא אחר (אין לי ידע נרחב בנושא).


נכון אולי לא מגיע לי פרס נובל, ואפילו לא פרס ישראל, אבל אם השורות למעלה גררו ולו הרמת גבה מצדכם, אז אני, לפחות התחלתי לעשות את שלי.


על מה יוצא הקצף הפעם אתם שואלים? על דלדול הערכים כמו גם הזלזול המתפרץ בקרב בני הנוער בכל מה שנתפס בעבר כראוי וערכי.


הדוגמא האומללה האחרונה היא רק מאתמול, כשבטלויזיה הראו נערים ממרכז הארץ שבאו לחגוג את סוף הלימודים בבריכה. האירוע הסתיים באשפוזו של אחד מחבריהם שנפגע במסגרת משחק הטבעות. אני בטוחה שתסכימו איתי שהטבעות כענין של הגדרה הן לא משחק.  הצרה היא שנראה שאותם בני נוער לא הבינו את זה. גם כשניסו לפנות אותם משטח הבריכה לאחר המקרה, הם המשיכו להתנהל בצורה אלימה הן פיזית והן מילולית, כשהם מבטיחים הרים וגבעות בתחום המיני למאבטחי המקום.


המקרה הזה הוא רק חרוז אחד מתוך שרשרת ארוכה של מקרים הכוללים, בריונות, דקירות, הטרדות וכפייה מינית ועוד כל מיני פירות באושים. כאמא אני חושבת שמתפקדינו, כל מי שתופס עצמו כמובגר אחראי , לקחת זוג מספריים ולקטוע  את המשכיות המחרוזת הנוראית הזו.


בהקשר הזה , אני חושבת שכל מבוגר שיש לו עיניים בראשו, ואפילו כזה שאין לו כבלים בטלוויזיה, יודע שראיית העולם של רבים  מהילדים, כבר מגיל גן, נסמכת רבות על טלוויזיה/אינטרנט, וכי תוכניות הריאלטי והכוכבנות הפכו מזה זמן לנר לרגליהם, של הפשושים (אולי עורבים זה תיוג יותר נכון, הם בכל זאת הם קולניים ואוהבים דברים נוצצים).


הבעיה היחידה, שרייטיניג טוב משאיר לרוב טעם של ממתיק מלאכותי. יתרה מזאת, הנגזרת המיידית שלו היא תיאור לא אמיתי של החיים, שמה לעשות הם לא תמיד מיץ פטל אלא לפעמים יותר בכיוון של ביטר למון. 


אז אם כבר ריאליטי, יש מקום לחשוב על חשיפת הילדים בצורה מבוקרת לריאלטי האמיתי. תאונות דרכים, סמים, אלימות מהווים חלק משמעותי מהמציאות היומיומית של רוב האוכלוסיה, בניגוד להשתתפות בהשרדות או המירוץ למליון. נכון, מראות של בית כלא, מאושפזי בית לוינשטיין, קבוצות טיפול של הפרעות אכילה ועוד כהנה וכהנה הם לא חוויה שהינו מזמנים בכיף לצאצאינו. מצד שני אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה למצוא את משוש חייו חווה את הצד השני של החיים על בשרו.


 


מאחלת לכולנו קיץ רגוע וגם רטוב, והכל במידה

תגובות (0)
הוסף תגובה