אוף. שוב קמתי ביום שיער רע.
הפוני הולך שמאלה, שאר השיער ימינה והשביל שאמור להיות באמצע, ממש עקום. מי היה מאמין שרק לפני כמה ימים עשיתי פן באירוע ההשקה של שמפו פנטן? נו טוב, כנראה שהגיע הזמן לביקור קצר אצל אריאלה, הספרית שלי.
האמת שהרומן שלי עם צבעים ותספורות החל ממש מזמן. הפעם הראשונה שהחלטתי שבא לי לעשות שינוי הייתה בגיל 15 בערך. הגעתי למסקנה שאני לא יכולה להמשיך את חיי בלי פס בלונדיני בשיער. טוב, האמת היא שאחותי חגגה בת מצווה ואני רציתי למצוא דרך להיות גם קצת מיוחדת. אני זוכרת את הריגוש, הפרפרים בבטן כשהספרית צבעה פיסה קטנה משערי במעין צבע לבנבן שאמור להביא את הישועה.
פחות משעה לאחר מכן, התהדרתי בפס בלונדיני ויפה בצד שמאל של הראש. הייתי המאושרת באדם. הרגשתי הכי מגניבה ביקום -"גם לי יש שיער זהוב!". ההתמכרות החלה.
בכל פעם שרציתי להרגיש קצת יותר טוב, מצאתי את עצמי על כסא הניתוחים. סליחה, הספרים.
לא חלף הרבה זמן ולפתע מצאתי את עצמי עם פסים סגולים בשיער, בטוחה שאני היפה בנשים, בעוד שהמורה לכלכלה שאל אותי אם בטעות נשפך עליי צבע. עד היום אני טוענת שהוא בסה"כ קינא כי הוא קירח.
בכיתה י"ב נכנס לי שיגעון חדש. בא לי להיות בלונדינית. הגוונים בשיער נכנסו לאופנה ורציתי להוכיח את בקיאותי בטרנדים וגם לבדוק האם בלונדיניות נהנות יותר. טוב, האמת היא שרציתי להיראות מרשימה בתמונה שעתידה להיכנס לספר המחזור. וכך היה, בלונד אפרוח היה הצבע שנבחר לעטר את ראשי.
במשך שנתיים נהנתי מהיותי בלונדינית ואז ברגע אחד זה עבר לי. בעצם, הכל בגלל בחור. יצאתי עם מישהו באותה תקופה ואז זה נגמר. כאובה ועצובה, ניסיתי לחשוב על דרך לרומם את מצב הרוח. וזה היכה בי- ביקור אצל הספרית. כך, השיער שלי הפך אדום.
שרדתי כאדמונית 5 שנים תמימות. אבל בכל כמה חודשים טרחתי להחליף סגנון תספורת; פעם מדורג, פעם קצר, פעם ארוך, פעם חלק ופעם מקורזל. בכל פעם משהו אחר. רק כדי לשמור קצת על הגיוון.
לאחרונה צבעתי את שיערי לשחור והסתפרתי קצר. מדוע? פרידה קורעת לב שגרמה לי לרצות להיות מישהי אחרת, ולו לכמה רגעים. ובאמת הייתי אחרת. כל כך אחרת שאותו בחור לא זיהה אותי כשעברתי לידו ברחוב. אבל האמת שבפנים הכל נשאר זהה. הכאב לא חלף, העצב לא עבר. בסה"כ תחושת היי רגעית.
המסקנה שהגיעה עם השינוי הייתה ההבנה של הדפוס שלי. בכל פעם שאני מרגישה קצת רע לגבי עצמי, אני משנה גם את השיער. נכון, מדובר בסה"כ בשינוי חיצוני. אבל הוא נועד לתת תחושת ביטחון מחודשת, במקום זו שאיבדתי.
היום שערי צבוע שחור ו-2 פסים ורודים מעטרים אותו. אני אומרת לעצמי שזהו, זו הפעם האחרונה. אבל מי יודע, אולי בעוד חצי שנה מהיום תוכלו לראות אותי עם צבע שיער אחר לגמרי.
* נעמה שיינמן השתתפה באירוע ההשקה של שמפו פנטן