האם הטכנולוגיה הורסת שנים של אבולוציה אנושית?

מתי בפעם האחרונה חייגתם מספר טלפון מהזיכרון המוחי שלכם (לא זה שעל כרטיס ה – SIM, אלא זה שבתוך הגולגולת שלכם)?

מתי לאחרונה בכלל טרחתם לזכור מספר טלפון של מישהו?

האם אתם מוצאים את עצמכם מנווטים בדרכים יותר ויותר בעזרת ה – GPS? גם כשאתם נוסעים בעיר בה אתם גרים?

בהפסקת החשמל האחרונה, בקריסת הכבלים האחרונה, הרשת הסלולרית, קריסת הפייסבוק – הרגשתם מנותקים, בודדים…אבודים?

מחקרים שנעשו בארה"ב הוכיחו כי שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, והעובדה כי הפעלתם דורשת שנעבור מעין תהליך של תיכנות מחדש, גורמים לעלייה בבעיות של קשב וריכוז, בעיקר בדור הצעיר, החשוף להם יותר. עם זאת, היום – כמו לאורך כל ההיסטוריה האנושית, יש הטוענים כי השפעת החידושים הטכנולוגיים על מוחנו היא חיובית, ויש הטוענים כי השינויים משבשים את הפעילות המוחית שלנו, באופן הרסני.

כן מפתחים את המוח או לא מפתחים?

גלעד גולשמידט, מחנך ומורה בבית הספר ולדורף בקיבוץ הרדוף, בחר להתייחס לתופעה דרך בחינת משחקי המחשב המתקדמים, והטענה כי הם מפתחים יצירתיות אצל ילדים בגילאים מוקדמים. הוא מסביר כי משחקים אלו אינם דורשים מהילד לפעול מתוך דעתו העצמאית, אלא להגיב בצורה אינסטינקטיבית לדרישות המשחק. "הילד פועל בדרך אחת, צרה ומכוונת, בתוך מסלול צר של אפשרויות שהוא אינו יוצר אותן – אלא מגיב בלבד. משחקי המחשב יוצרים לרוב אשליה של יצירתיות ופעלתנות פנימית, אך בפועל – הם מוליכים כמעט תמיד לדרך שאמנם מתפתחת מבחינת המהירות, הקצב והאינטנסיביות, אבל אינה מאפשרת כל ממד יצירתי ואישי.

"בתוך מסלול צר זה, הילד נדרש לתגובות מהירות ואינסטינקטיביות ללא כל חשיבה, שיקול דעת או הגיון. הטענה שמשחקי המחשב מפתחים את החשיבה היא מגוחכת. הם מפתחים יכולת תגובה מהירה, לא מודעת, כמעט חייתית – אבל בוודאי שלא חשיבה או מודעות".

אותם מחקרים שנעשו בארה"ב, כולם מתחום בריאות הנפש, מגלים גם כי תחלופת המידע הזמין באינטרנט למשל כה גבוהה, עד כי הפכנו לחסרי סבלנות באופן קיצוני לכל טקסט שנדמה לנו ארוך מדי, ואפילו 140 התווים של טוויטר נראים לנו מאתגרים לקריאה. עוד נמצא, כי ניתן לראות פגיעה ביכולת ניתוח המידע שלנו וגם בכישורי הדקדוק. אם תוצאות המחקרים אכן נכונות, האם תגרום הקדמה הטכנולוגית  בסופו של דבר לכך שלא נוכל עוד לקרוא ספר מתחילתו עד סופו?

ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה, ומנהל מרכז רזולוציה ליישומים פסיכולוגים מתקדמים, לא מאמין שזה יקרה. "מחקר משנת 2009 חשף כי חיפוש ב'גוגל', מעלה את רמת הפעילות באזורים מסוימים במוח, בהשוואה ל'סתם' קריאת טקסטים. אותם אזורים במוח אחראיים על תשומת הלב הסלקטיבית שלנו ועל ניתוח נתונים, כך שהמחקר הפריך מחקרים קודמים – שטענו כי היכולת האנליטית שלנו משתבשת כתוצאה ממידע זמין ומתחלף באינטרנט. יש להבין כי הטכנולוגיה משפיעה על המוח בכל מקרה. גם ספרים הם טכנולוגיה, ולימוד קריאה של אותיות, למשל, בא על חשבון יכולת הזיהוי הוויזואלי של אובייקטים. כלומר – קוראים מושבעים, יהיו בעלי יכולת פחותה לזיהוי אובייקטים ויזואליים.

"מחקר נוסף, שנעשה בו שימוש במכשיר MRI ערך השוואה בין קריאת טקסטים על ידי קבוצת גולשים כבדים, לעומת קבוצת קוראי ספרים מושבעת. נמצא, כי בקרב קוראי הספרים – האזורים שהיו הכי פעילים הם אזורי השפה והדמיון, ואילו בקרב גולשי האינטרנט – הייתה בעיקר באזורים שאחראים על ניתוח וקבלת החלטות. האינטרנט דורש הרבה יותר פעולות של קבלת החלטות – לאן לגלוש, מה לקרוא, איפה לחפש, וזה מקביל הרבה יותר לחיים, במיוחד בעולם המודרני.

"מחקרים נוספים מראים כי אותם משחקי מחשב 'הרסניים', למשל, דווקא משפרים ביצועים קוגניטיביים כמו זיהוי חזותי ואפילו שמירה על תשומת לב. "מחקר משנת 2003, שפורסם ב – nature, מגזין מדעי, בדק במשך 10 ימים אנשים ששיחקו במשחק מחשב בשם: "Medal of honor", משחק יריות אלים. אצל המשתתפים במחקר נמצא בפירוש שיפור ביכולות זיהוי חזותי וזיכרון".

אם כן, ייתכן והאינטרנט דווקא תורם ליצירתיות? לדברי לוינסקי, "ניתן למצוא מחקרים אשר מראים שעבודה בסביבה מלאת גירויים, בהם גם גירויים אינטרנטיים, עוזרת במקרים מסוימים בתהליכי קבלת החלטות במצבים מורכבים, וכי הסחות דעת הן דווקא חיוניות לעידוד יצירתיות. מחקר משנת 2008 מצא למשל, שהליכה במרכז העיר בשעת העומס גורמת לירידה מוחשית בזיכרון, בתשומת הלב ובמצב הרוח. המסקנה היא לא שעדיף להישאר בבית ולגלוש באינטרנט כל הזמן – אלא שצריך לאזן".

המלחמה בניוון: תרגול

ד"ר יואב צ'פמן, מנהל מחלקת נוירולוגיה בבית חולים שיבא, טוען כי התלות באמצעים הטכנולוגיים, אינה בעלת משמעות מיוחדת לתפקוד של המוח שלנו, אך אלו המעוניינים לשמור על רמת תפקוד מוחית גבוהה – צריכים לתרגל זאת, ולהימנע מפסיביות והפניית כל האישומים כלפי הטכנולוגיה. "יש כאלה שיגידו שמי שמאמץ את המוח יכול להימנע מחולי בטווח הארוך כמו אלצהיימר וכדומה. אבל מי אמר שאנחנו לא מפעילים את המוח גם בעת שימוש באמצעים טכנולוגיים? אם אנחנו עדיין מציבים לעצמנו אתגרים בחיי היומיום המוח שלנו מופעל כל הזמן. אם אנחנו נעזרים ב-GPS  ולא משננים את הדרך כי יש לנו את המכשיר הזה, אנחנו עדיין משננים דברים אחרים – כמו מה שנרצה להגיד בפגישה אליה אנחנו ממהרים, ומעדיפים להתלות על ה – GPS ולא להילחץ מהדרך. מי שרוצה לתרגל את המוח ימצא את דרכו".

ומה עושים המועדים לפורענות מראש? רויטל סלומון, הבעלים של חברת The Shark Lady  המתמחה בטכנולוגיה, ידע ותוכן, ובלוגרית בנושאי אינטרנט וטכנולוגיה, טוענת כי השימוש האישי שלה בטכנולוגיה נעשה תמיד באופן מושכל וביקורתי. "אני לא משתמשת ב-GPS אלא במפות. אני מגבה את כל הטלפונים שלי בפנקס נייר רגיל, מקפידה ללמוד את החשובים שבהם בעל פה, ומקפידה לגבות את כל המידע החשוב שעל המחשב שלי. להיות תלויים בטכנולוגיה זו בחירה, ולעתים זה קורה גם בגלל עצלות ואמון מופרז בכלים הטכנולוגיים הסובבים אותנו. מצד אחד זה כיף ליהנות מהאפשרויות המדהימות שהטכנולוגיה מעניקה לנו, ומצד שני צריך לדעת להתייחס אליה בעירבון מוגבל".