אני אמא כבר שנה ושבעה חודשים, אבל עוד לא נפל לי האסימון שאני אמא ונראה לי שהוא אף פעם לא יפול. אני מדי פעם מתעוררת בבוקר וחושבת מה? אני אמא? די!
האמת היא שיש הרבה דברים שהייתי מוותרת עליהם באמהות. אני זוכרת שכשהיא היתה תינוקת ממש קטנה, אז השעות הרבות האלה של הבכי, בהחלט היו יכולות לסובב איזה פיוז, ולעשות לכל אחד איזו שריטה עמוקה, אני בטוחה שתסכימו איתי.
למרבה השמחה, וההפתעה, אני מגלה שאני די סבלנית.
טלי שרון: שעות של בכי בהחלט יכולות לעשות איזו שריטה עמוקה. אנחנו מסכימים. צילום: יח"צ
האמהות באה לי בטבעיות ובפשטות.
לפני שהפכתי לאמא חשבתי שיהיה לי קשה עם מגע. ביומיום שלי ובאישיות שלי, בדרך כלל קשה לי עם מגע. על פי רוב, אנשים אחרים צריכים לבוא אלי ולעטוף אותי, זה אף פעם לא בא ממני. עם הילדה שלי זה היה שונה. הכל בא לי כל כך בקלות ובפשטות, וזה מאוד הפתיע אותי. ולא רק בקשר למגע. היה לי נורא פשוט להניק, לחתל, וכל הדברים האמהיים האלה, ומאוד שמחתי לגלות את זה על עצמי.
עם כל הקשיים שמגיעים עם האמהות, לא הייתי מוותרת בחיים על רגעי האושר הקטנים והמופלאים שמגיעים איתה, על המגע, על החום. יש המון כיף בלהיות אמא.
אני לא פנאטית לגבי שום דבר.
יש המון גישות שונות, והחלטות שצריך לקחת בתור אמא, ואני לא פנאטית לגבי שום דרך. אני אומרת, תזרמו, מה שהכי קל ונעים גם לאמא וגם לתינוק, זה הכי נכון. אם זה הנקה, בקבוק, שילוב, מה שבא.