פיצול לשוני
קיים איזשהו אלמנט של פיצול אישיות לחיות בשתי שפות. אני יודעת זה קצת קיצוני לכתוב פיצול אישיות אבל ממש יש 2 הילות בתוכי, הילה של עברית והילה של אנגלית, ובגדול הן אותו "שטן קטן" בעוצמות שונות. הילה של עברית היא יותר בוטה הילה של אנגלית היא יותר עדינה ומפוייסת, וזה לא בגלל שאני לא יודעת לקלל באנגלית J מעניין אם זה קורה לאנשים אחרים בשפות אחרות…
זה מוזר באמצע החיים להתחיל לחשוב בשתי שפות, אותן המחשבות, אותו ה"אני" פתאום לובשים עטיפה אחרת לחלוטין. לפעמים המחשבות מתחילות לזלוג לחלומות, וכלבים מתחילים לנבוח באנגלית. מה שדפוק הוא שכברירת מחדל העברית קופצת לראש אבל בדרך החוצה צריך לתרגם הכול בראש לאנגלית ולהוציא החוצה משפטים נכונים תחבירית פלוס מבטא סביר.
Good morning בוקר טוב How is it going מה המצב Sometimes everything seems compliCated עברית So Work עבודה Friends English חברים Dreams Love Sleep every day לפעמים When חלומות Close רחוק HAPPY כחול
לעיתים מתפלקת איזה ר' ישראלית ברגע של חוסר ריכוז וניסיון נבוך לתיקון מיד אחרי שנשמע כבר מאולץ מידי. בויכוחים פוליטים סוערים קורה שבורחת מהזיכרון מילה מסוימת, ותמיד אבל תמיד מצליחים לחשוב עליה אבל רק בעברית, לא משנה כמה מתרכזים, רק עברית עברית עברית. סעמק. מה שמעצבן בכל הסיפור הזה, הוא שלפתע פתאום כולם מפתחים חוש בלשנות מפותח מהרגיל, ויש ויכוחים סוערים על דקדוק והגייה כאילו לכולם יש תואר באנגלית, ומי תמיד מנצח בסוף? גוגל.
פיצול מציאות
פיצול אישיות נוסף נובע מהריחוק הגיאוגרפי, זה מוזר אבל יש שני מקומות על כדור הארץ שבהם אני מרגישה בבית, ובכל אחד מהם זה בית אבל עם תחושה אחרת בבטן. כמו שני יקומים מקבילים.
ביקום הישראלי אני צריכה כל הזמן להוכיח ולהצדיק לכולם את המעבר שלי לחו"ל, שאני כבר פרופסורית מיליונרית על סף פרישה. ביקום הקנדי אני עוד אחת מיני רבים שהחליטו לנסות לגור במקום אחר, שמנסה להגשים חלומות קטנים. כשלמעשה מה שכולנו עושים בכל יקום הוא חיים את החיים שלנו, מנקים את הבית, עושים כביסה אוהבים, שונאים, מקווים והולכים לישון כשורפות לנו העיניים.
Everyone has his day and some days last longer than others. Winston Churchill
בגלל היקומים המקבילים ביקורים הם מקרה מבחן מעניין. כשמשהו מישראל מגיע לכאן זה כמו מטאור מהיקום השני, ערבוב של זמן ומציאות, משהו ששייך אלייך ולא שייך למקום. אתה נורא מתאמץ שהיקום החדש ימצא חן בעיניו, כי אז זה יתן לך אישור קטן לגבי המעבר שלך. למרות שזה צריך למצוא חן רק בעינייך.
Be who you are and say what you feel, because those who mind don't matter and those who matter don't mind. Dr.Seuss
גם בביקורים בבית פתאום הכל נראה אחרת. העיניים רואות אחרת, האנשים, הרחובות, לפתע דברים שמעולם לא שמתי לב אליהם יפים. המקום שכל חיי חישבנת בו את ההוצאות והתקמצנתי על מסעדות מקבל תפנית והופך להיות אתר בזבוזים. אבסורד. כן, גם הגעגועים קיימים לשני היקומים. אבל בצורה שונה.
אין פיצול בתוכן של חלומות, הם נשארים אותו דבר.
לילה טוב- לילה טוב.