כשקיבלתי את ההצעה להצטרף לסיור מקצועי מאורגן מטעם הטכניון בביאנלה לארכיטקטורה בוונציה (האחת והיחידה שבאיטליה!) הייתי בחופשת לידה עם תינוק טרי והמון המון עבודה על פרויקט הגמר בעיצוב מסעדה בגודל 420 מ"ר. עסקתי ללא הרף בתכניות באוטוקאד, הדמיות תלת ממד, מודל ענק בקנה מידה של 1:20, מצגת בפוטושופ וגם בהחלפת חיתולים. לא חשבתי פעמיים והשבתי בחיוב. נו, עד ספטמבר יש עוד המון זמן ו"יהיה בסדר" כמו שאומרים בישראלית שגורה.
בנתיים עברו כמה חודשים, התינוק כבר 3 ימים במעון, הילדים חזרו למסגרות ומחר אני חוזרת למשרד. הבעל בארץ, שזה לא לגמרי טריוויאלי אצלנו, ועוד 9 ימים ממריאים.
אמאל'ה! עוד 9 ימים ואני בכלל לא מוכנה! לא קראתי כלום על וונציה, לא בדקתי אם חסר לי ציוד ו/או ביגוד ראוי למזג האוויר האירופי ולמידותיי (אני בגזרת "אחרי לידה" מתמשכת). מה בכלל מזג האוויר עכשיו בוונציה? בקושי בדקתי שהדרכון בתוקף ולא איווררתי את המזוודה, תיק גב, פאוץ' וכל השאר. לפני חודש בערך קניתי תיק איפור בירוק תפוח במחיר מופקע וזהו. בין היתר, נופל לי אט אט האסימון, אני הולכת לעזוב את הילדים ואת התינוק הקטן שלי לשבוע ימים.
קצת רקע על הביאנלה לארכיטקטורה בוונציה – La Biennale di Venezzia
הביאנלה המדוברת היא תערוכה בינלאומית לארכיטקטורה המתקיימת אחת לשנתיים, השנה בפעם ה-13 (אצל היהודים זה מספר מזל) מה-29 באוגוסט ועד ה- 25 בנובמבר בעיר ונציה, בניהולו של סר דיוויד צ'יפרפילד ( David Chipperfield ). הנושא השנה הוא "Common Ground" , שפירושו "מכנה משותף". התערוכה מתקיימת גם השנה במקומה הקבוע, בפביליונים (ביתנים) שבג'יארדיני ("גן") ובארנסל ("מחסן נשק") שבוונציה: Pavilions at the Giardini, at the Arsenale and in the city of Venice .
בתערוכת 2012 יוצגו 69 פרויקטים, של 119 משתתפים מ- 55 מדינות, בהם ארכיטקטים, אמנים, מבקרים (מלשון נותני ביקורת) וחוקרים. רבים מהפרויקטים המוצגים הם פרויקטים "אמיתיים" שהוכנה עבורם מצגת במיוחד עבור הביאנלה, בשיתוף עם קולגות עימם יש להם מכנה משותף. בין המדינות המשתתפות השנה ישנן ארבע מדינות העושות זאת לראשונה: אנגולה, קוסובו, כווית ופרו.
בביאנלה הקודמת השתתפו מישראל האדריכלים יובל יסקי וגליה בר-אור. השנה יציגו האדריכלים ארז אלה ודן הנדל ואוצרת האמנות מילנה גיצין-אדירם. המצגת תעסוק בהשפעות האמריקניזציה על האדריכלות הישראלית החל משנת 1973, והיא נקראת (שם זמני, נכון לעכשיו) "נושאת מטוסים". בין האדריכלים והאוצרים שנבחרו לייצג את ישראל בתערוכות קודמות היו צבי אפרת, יעל מוריה, סיגל ברניר וטולה עמיר.
מבקרת (מלשון ביקור) אחת מישראל מתרגשת מאוד. מצוידת בכרטיס זיכרון קטן בגודלו אך לא בנפחו למצלמה ובמחברת כריכה קשה בצבע אדום לכתיבה. עוד לא יודעת מה לארוז במזוודה כדי ללבוש או למרוח על הפנים וצריך גם כמה יורו במזומן בשביל הנחיתה. ספרי הדרכה מעודכנים על ונציה יש בדיוטיפרי ואולי גם עוד זוג נעלי הליכה. מה שכן, מתחילה לקלוט שזה כבר ממש קרוב!