בשבוע שעבר קראתי פוסט שכתבה אישה "חוקרת" משהו בקשר למעמד האישה הערבייה בישראל. החוקרת סיפרה, כי נסעה ליישובים ערביים בצפון כדי לפגוש נשים ערביות לצורך המחקר. הדבר המעניין בסיפור שכתבה הוא המשפט ששלפה אחת הצעירות הערביות המרואיינות שהתנצלה בפני החוקרת מפני שהיא פוגשת "ערבייה לא טיפוסית". את המשפט הזה ציטטה החוקרת בלי לחוות כל דיעה או להביע עמדה. אני דווקא השתהיתי ארוכות למקרא משפט זה, לפניו ואחריו. מי היא "ערבייה לא טיפוסית"? ואולי קודם צריכה להישאל השאלה מי היא "ערבייה טיפוסית"!
האם אני, ערבייה, שלא החליפה את שם משפחתה ולא הוסיפה את שם משפחת בן זוגה, לאחר הנישואין, כנגד כל המוסכמות, ערבייה טיפוסית? כאן אני חייבת לסטות סטייה קלה מהנושא העיקרי, ולשאול שאלה נוספת, מדוע מצופה מאישה, לאחר נישואיה, להחליף את שם משפחתה ומהנשים ה"נאורות" יותר מצופה להוסיף את שם משפחתו לשמה. מדוע לא להחליף גם את שמה הפרטי! הרי היא הפכה לאישה נשואה שנולדה מחדש, וראויה לשם שיהלום את מעמדה החדש והמכובד. נשמע לכם אבסורד שאישה מחליפה את שמה הפרטי לאחר הנישואין. בעיני, זה בדיוק אותו אבסורד גם ביחס לשינוי שם משפחתה. מי שמנסה למכור לכן את הרעיון שלמען גיבוש התא המשפחתי כדאי שיהיה שם אחד לילדים ולאישה (שם המשפחה של בן הזוג כמובן), צריך להבין שרעיונותיו בסיסן הוא פטריארכלי-מפלה. ובחזרה לענייננו, מי היא "ערבייה טיפוסית", האם סבתא שלי, בת השמונים ושלוש שנוסעת כל יום בסמטאות הכפר בקלנועית, לבושה בגלבייה מעוטרת רקמה בחוטי זהב ועל ראשה מטפחת, היא ערביה טיפוסית. האם דודה שלי שנישאה לאיטלקי בטקס אזרחי בלונדון, בלי שאף אחד/אחת מבני המשפחה הקרובים או הרחוקים, החרים אותה, בז לה, התנכר לה, או שינה את יחסו אליה, היא ערביה טיפוסית. האם חברת ילדות, ערבייה דתיה, שמתלבשת לפי קוד הלבוש הדתי, לרבות, חיג'אב, דוקטור למתמטיקה, מרצה במוסד להשכלה גבוהה, ידוע ובעל יוקרה, היא ערבייה טיפוסית. אני מסתכלת על כל אלה ועל אחרות ולא מוצאת תשובה למי היא "ערבייה טיפוסית". ואם יש כזאת, אינני יודעת איך נראים פניה. כמתבוננת כפייתית בפנים של יצורים חיים, אני יכולה להעיד על כל כך הרבה פנים שונים ומגוונים שראיתי לכל כך הרבה נשים ערביות צבעוניות ומעניינות.