אפתח בגילוי נאות. אני אוהבת רעש. נולדתי בעיר הגדולה ועיקר ילדותי עברה עלי ברחובותיה ההומים. בימים אלו ממש, כשהגעגועים הלכו והחמירו אחרי כמעט שלוש שנים של גלות (מרצון) במושב הירוק והמצייץ שלנו, התחלנו לחפש את דרכנו חזרה אל העיר.
לכן, כשנתקלתי בספר הילדים החדש "סימפוניה של עיר", שחיברו, יצרו והלחינו מיה דנון ואלינור דוידוב, איירה בחן ליהי יעקב ומסופר על ידי ירון לונדון, הרגשתי שאני מוכרחה לקרוא אותו קודם כל לעצמי. וכשעשיתי זאת הגעגועים אל הכרך רק הלכו וגברו.
היצירה הססגונית הזו (אין דרך אחרת לקרוא לזה) אשר נוצרה כמחווה של היוצרות לרגל חגיגות המאה של העיר תל אביב-יפו, מספרת את סיפורה של העיר "מטרופולינה", שגם היא מציינת 100 שנות קיימות, במקביל. בסיפור מבקש ראש העיר לערוך קונצרט חגיגי לרגל האירוע ומזמין לצורך זה מלחינה ידועה ומוערכת ליברטה דל פסטה – ליאנה, על מנת שתחבר מוסיקה מקורית למאורע.
מה שראש העיר לא יודע (אולי כי לא טרח לברר ולרדת לפרטים) הוא כי ליברטה היא מלחינה מאוד מיוחדת. היא אינה יוצרת קונפורמיסטית קלאסית ודרך תפיסתה את המוסיקה יוצאת את הדופן ושונה עד מאוד. ליברטה היא מאזינה סמויה לקצב ולצליל של העיר ובעיקר ניכר עליה שהיא נהנית מתהליך היצירה שלה. והרי מה יותר חשוב מזה?
המלחינה רוקמת בנחת ובשלווה נעימה – המורכבת מחומרי הגלם הבסיסיים שהעיר מציעה לה – הרעש שכולנו מכירים ולא תמיד אוהבים: רעשי משאיות הזבל, צלצולי הטלפונים הניידות ויללות החתולים – אלה התווים העיקריים במנגינתה של העיר מטרופלינה והם שיוצרים פסיפס שאוני מיוחד במינו.
התוצאה שנחשפת בערב הבכורה הגדול מפתיעה את הנוכחים ובעיקר את ראש העיר עצמו. את ההמשך תקראו בספר עצמו, לא אקלקל לכם את התענוג.
לספר הססגוני מצורף דיסק עם קולו של ירון לונדון (בן עיר ותיק לכשעצמו) המלווה את הסיפור בקריאה. באופן אישי, אני לא מחובבי ז'אנר "התסכית" (הקראות סיפורים מוקלטות) ואני מעדיפה לקרוא ולהקריא ספרים לבתי בקצב ובקולי שלי. בעיניי, מדובר בחלק עיקרי מהחוויה השלמה והאינטימית של הקריאה וההקראה. מצד שני, במקרה הזה, הקול העמוק של לונדון מעניק חיות מרעננת, נפלאה ועמוקה לדמויות שבעלילה ומצליח לשכנע את המאזינים/קוראים באהבתו לתוכן אותו הוא מקריא. ואתם מתאהבים בסיפור גם דרכו.
אגב, מי שמחפש (וגם מי שלא) יוכל למצוא בסיפור קווים פמיניסטיים לא מעטים. שמה של הגיבורה האנושית (הגיבורה האמיתית היא העיר מטרופולינה עצמה) הוא ליברטה, שם אשר משמעותו בלטינית היא חירות וחופש ורוב הגברים בעלילה מתוארים בקווים ביקורתיים – למשל הלשלשת שנופלת במקרה על ראשו של ראש העיר. סימבולי? בהחלט.
הספר הוא מסע גראפ-קולי מסקרן ומרגש בנשמתה של העיר, והיכרות מזווית שונה ומקורית עם הצלילים היום יומיים שמעניקים לכל עיר את הייחוד שלה, וכן, את הרעש שלה שלעתים אנחנו מתלוננים עליו.
הצעה שלי: לספר ההמשך אפשר להשתמש גם גם בקולות האוטובוסים, השריטות של הגננים וגוזמי העצים, ויש עוד המון. תראו שזה גם יקרה לכם – אחרי שתגמרו את הספור, שבו עם הילדים ותשמעו כל כך הרבה קולות שאתם מתעלמים מהם ביום יום. שווה.
ירון לונדון מספר – "סימפוניה של עיר".
מאת: מיה דנון ואלינור דוידוב. אירה: ליהי יעקב. מחיר היכרות 60 ש"ח באתר . נwww.metropolina.com
באתר ניתן להאזין לספר בחינם או להוריד את קובץ השמע במחיר מוזל.
למתעניינים: בשבת, ה-6 באוקטובר תהיה השקה חגיגית לספר הכוללת הפעלה מוזיקלית ואורבנית לילדים, חינם. בשעה 11:00 בית קפה "לאביט" בנחלת בנימין 3, ת"א.