הנתון המדאיג שמפרסמת האגודה למלחמה בסרטן לפיו אחת משבע נשים וחצי תחלה בסרטן השד במהלך חייה מבעית בהחלט. אבל באותיות הקטנות מסתתרת הכוכבית לפיה אחת משבע וחצי נשים תחלה בתנאי שהיא מעל גיל 80. בקבוצת הגיל בין 20 ל-30, הסיכון הוא אחת ל-3,200, בין 30 ל-40 הסיכון עולה ל-1 מתוך 230, ומעל גיל 50 ומתחת לגיל 80 הסיכון הוא בין 1 ל-54.
עוד ב-Onlife:
- יפים בוורוד: אתרים בעולם נצבעו לרגל המאבק בסרטן השד
- "אחת מכל 7.5 נשים תחלה בסרטן השד"
- תמונה אחת בפייסבוק יכולה להציל חיים
זה הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים, אבל ד"ר תמי קרני, מנהלת המכון לבריאות השד במרכז הרפואי אס, הרופא ובמרפאת ליידי אסיא באסותא, מודאגת בעיקר מהחרדה שהנתונים מעוררים. "יש לי תחושה, ו-30 שנות ניסיון, שכולם יודעים שיש סרטן שד בכל גיל, ובכל זאת מעלים את רמת ההיסטריה ולא את המודעות, אי לכך יש דפוס של היסטריה ושל אי שקט בחברה הישראלית".
בדיקות כירורג שד: כל שנה מעל גיל 30
אבל יש דרך לצאת מהבהלה, ולפעול – "ההמלצה החמה שלי היא לערוך מגיל 30, פעם בשנה, בדיקת שד אצל כירורג", מסבירה ד"ר קרני. "אם יש משהו חריג, הרופא יידע להמליץ אילו בדיקות נוספות צריך. כמו כן, לפי מבנה השד, יודע הרופא לקבוע אם צריך לנסות שיטות נוספות לבדיקה ראשונית. אם הרופא חושב שאין סיכון גבוה, תפקידו הוא להרגיע את המטופלת. בגיל הצעיר, רוב הפניות הן של נשים בריאות".
בחודש האחרון, לרגל חודש המודעות לסרטן השד, התפרסמו כתבות רבות אודות גילוי המחלה בקרב נשים צעירות. סיפורים אישיים פורסמו בהרחבה, נשים שמספרות בגילוי לב על המחלה וההתמודדות ואחרות שמספרות על חברות שנפטרו מהמחלה. יחד עם זאת, עולים קולות שזועקים שאין מכשור רפואי מתאים לאיתור המחלה מתחת לגיל 50, בעיקר בשל צפיפות רקמת השד, שמונעת את איתור המחלה בבדיקות אולטרסאונד וממוגרפיה.
ניתן לאתר סרטן השד מתחת לגיל 50
במסיבת העיתונאים שערכה האגודה למלחמה בסרטן, יצא פרופ' גד רנרט, ראש התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, בהכרזה שהדאיגה נשים רבות מתחת לגיל 50, לפיה אין כיום בדיקות לביצוע איתור מוקדם של סרטן השד. את ההצהרה הזו כדאי להבהיר: אמנם אף בדיקה אינה יכולה לזהות באופן חד משמעי ולבדה את הסרטן בגוף אישה צעירה. אולם מכלול הבדיקות שמציעה הרפואה (בדיקת כירורג, אולטרסאונד, ממוגרפיה, MRI, ביופסיה ובדיקות נוספות) – הוא זה שמביא לגילוי מוקדם של הסרטן.
עם המכלול הזה, ועם המכשור היום – אין תלות בגיל, טוענת ד"ר מיכל רביד, רדיולוגית מומחית לדימות השד ומנהלת מכון רביד. "בדיקת אולטרסאונד מאתרת דברים שבממוגרפיה אי אפשר לראות וההיפך, ויש מקרים בהם בשתי הבדיקות אפשר לראות סימנים, תלוי ברמת הצפיפות של רקמת השד".
אחרי כירורג שד: בדיקת אולטרסאונד
אם כירורג מצא סיכון מוגבר, הוא ממשש בשד כל מיני גושים וגבשושיות שהוא אינו בטוח מה טיבם, הוא יציין אותם בבקשה לבדיקת אולטרסאונד, שם אפשר לראות אם מדובר ברקמת שד, אם בציסטה לא מסוכנת, הצטברות של רקמת חיבור לא מסוכנת, או בגידול שיש לו צורה אופיינית לגידול ואפשר לזהות אותו באולטראסאונד.
הבעיה באולטרסאונד נגרמת אם מבנה השד מסובך – ואז יש לבדוק גם בממוגרפיה אבחנתית, שד"ר קרני מבהירה ש"אין הצהרה גורפת שהיא לא מתאימה לכל הנשים הצעירות, כי מבנה השד שונה בין אישה לאישה". אחרי בדיקת הכירורג הממוגרפיה תהיה יעילה יותר, שכן היא תהיה ממוקדת.
"בגיל צעיר מ-35 לא מקובל לעשות ממוגרפיה כי רוב הגידולים באים לידי ביטוי בצורת גושים או הסתיידויות ורק מעט בצורה של עיוותי מרקם. ככל שהגיל עולה רואים יותר ויותר הסתיידויות כביטוי ראשוני למחלה, ובאולטרסאונד אפשר לראות רק גושים ועיוותי מרקם. לכן את בדיקת הסקר לאיתור המחלה בגיל צעיר מתחילים באולטרסאונד", מסבירה ד"ר רביד. "בממוגרפיה ניתן לגלות גושים, הסתיידויות ועיוותי מרקם. אבל ככל שהמרקם דחוס יותר, רואים פחות גושים".
אבחון יתר: מתח ועומס נפשי
"צריך לברר כל גוש וכל דבר חריג באמצעות ביופסיות ובדיקות נוספות. רק צריך להיזהר ממצבים של אבחון יתר" אומרת ד"ר קרני, "על כל בדיקה שהרופאים עושים, יש מקרים שאין תשובה ברורה וצריך בדיקות נוספות. מספיק שתוצאת ממוגרפיה יצאה לא ברורה בגלל מנח שד, וכבר האישה תיכנס להיסטריה כי קראו לה לבדיקה חוזרת. אם מזמינים לביופסיה, האישה בכלל נכנסת לעומס ומתח נפשי". יצויין כי במקרים נדירים בלבד, מתבצעים טיפולים כמו כימותרפיה ובדיקה אצל נשים שעוברות אבחון יתר – ואצלן מתגלים גידולים שלעולם לא יתפתחו לכדי גידול מסוכן, אולם הם מדמים התנהגות של גוש סרטני.
אופציה נוספת היא MRI, אליה מגיעות נשים עם ממצאים התחלתיים. "הבדיקה לא מערבת קרינה", מבאירה ד"ר רביד, "אלא בודקת כימיה ומאפשרת גילוי סרטן ב-86% מהמקרים, אבל בגלל רגישות המכשיר, יותר מ-30% מהממצאים לא אמיתיים ומצריכים בדיקות נוספות".
ומה לגבי הטרנד החדש של אולטראסאונד תלת מימדי? "הרבה נשים שואלות לגבי הבדיקה הזו אבל בניגוד לשמועה, היא אינה תחליף לשום בדיקה. אולטרסאונד תלת ממדי אינו מאושר כבדיקה אבחנתית, הוא לא מכסה את כל רקמת השד. אין לבדיקה באמת יתרונות מעשיים, אנשים פשוט אוהבים לראות תלת מימד".
בעלת היסטוריה משפחתית? פני לייעוץ גנטי
דרך נוספת לאיתור הסיכון לחלות בסרטן השד היא בדיקה גנטית לאיתור מוטציות ה-BRCA1 וה-BRCA2, בדיקה המומלצת היום לנשאות פוטנציאליות, ולבעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השד והשחלות. מוטציות אלה גורמות לכ-7% מכלל מקרי סרטן השד ביהודיות בישראל, ולכשליש ממקרי סרטן השחלה. אצל נשאיות, כריתת שחלות מניעתית סביב גיל 40 מקטינה את הסיכון לסרטן שד בכמחצית, ומונעת כמעט לחלוטין סרטן שחלה. לפיכך, ובהתאם למחקר של פרופ' אפרת לוי להד, בדיקת סקר כללית עשויה למנוע מאות מקרי סרטן שד ושחלה מדי שנה.
מתוצאות המחקר, שנערך בחסות האגודה למלחמה בסרטן במרכז הרפואי שערי צדק, עולה כי יש מקום לשקול ביצוע בדיקת סקר למוטציות לסרטן שד ושחלה באוכלוסייה האשכנזית בישראל. בהמשך, עם התקדמות היכולת לבצע בדיקות גנטיות מקיפות בעלות נמוכה, צפוי שניתן יהיה לבצע סקר דומה גם ביוצאי עדות אחרות.
יחד עם זאת, ד"ר קרני חושבת שבדיקה כללית כזו היא "בזבוז זמן ומשאבים כלכליים רפואיים. לבדוק סתם את האוכלוסייה הכללית זה כמו לחפש תכונות גנטיות של שחורים ביהודים מפולין". יחד עם זאת, אחת ההמלצות של המחקר מדגישה את החשיבות להעלאת מודעות הצוות הרפואי להפנות נשים בעלות היסטוריה משפחתית לייעוץ גנטי.
מתחת לגיל 50? זה מה שאת צריכה לעשות:
מעל גיל 30 לפנות מדי שנה לבדיקת שד אצל כירורג שד, שבהתאם לממצאים, הגיל וקבוצות הסיכון יפנה אותך להמשך בדיקות. נשים בעלות היסטוריה משפחתית צריכות לבדוק נשאות הגן ולהיות במעקב מתמיד. יש לציין כי כל שינוי בשד שנראה חשוד בעינייך, מצריך פנייה לרופא
הצטרפו לקיר התמונות הגדול של Onlife להעלאת המודעות לסרטן השד בפייסבוק