המטרו האחרון בדי.סי יוצא בשעה 12:00 בלילה. בדרך כלל, באמצע שבוע הוא גם האקורד האחרון של הערב. והערב הזה הוא לווה בפסקול מחיאות כפיים ספונטניות, וקריאות ווואווו לאובמה בכל תחנה בה הרכבת עוצרת. הדלתות נפתחות, הנוסעים שיורדים זועקים ואואיאואי וכולם מגיבים בקריאת אובמה ובמחיאו כפיים.
כן, די.סי כחולה לגמרי. הם מריחים רפובליקני עשרות מיילים מרחוק מרוב שהם חריגים בנוף המקומי, והיום זה חגם. זה די טראגי למען האמת, כי דווקא במקום בו מרוכזים כל הפוליטיקל ג'אנקיז של אמריקה, הבחירה שלהם חסרת משמעות כמעט, שכן אין למחוז נציג בבית הנבחרים. אבל מילא. העיקר שרומני הפסיד.
הברים ברחבי העיר התמלאו כבר בשעות הערב המוקדמות ומסכי ענק נתלו כאילו היה זה משחק מונדיאל בחוף שרתון. אולי בעצם בגלל שאין כאן כדורגל הגון הם מפצים על זה באלף ענפי ספורט משעממים ובלהפוך את הבחירות למירוץ סוסים. לחפש את הדרמה בכל מחיר.הו כמה חיכיתי שיקום פתאום באמצע ההמולה מישהו מספיק שיכור ויצעק: "אם רומני מפסיד, הסיבוב הבא עלי". אבל יש דברים שכנראה באמת שמורים רק למסך הגדול.
המתח גובר ככל שהערב מתקדם, ולאורך הרחוב נדמה שכולם מכונסים באירועי צפיה. אף אחד לא מסתובב בחוץ סתם ברגעים שכאלה. התוצאות מגיעות מדינה אחרי מדינה והמפה נצבעת בכחול ואדום. החששות אמיתיים אבל מזוייפים. הסקרים האחרונים ניבאו לאובמה נצחון ברור, אבל היי, למה להרוס הזדמנות טובה לדרמה ותירןץ לעוד בירה. והם שותים. המספרים עולים בלוח התוצאות והם שותים, המומחים כבר מכריזים שזה הוכרע והם שותים. זה נגמר. יש תוצאות. שותים. גוד בלס אמריקה.
אוי כמה שהקמפיין הזה התיש אותם. אפילו המגישים ברשת איי.בי.סי נראו עייפים כבר בשעת השידור הראשונה. האנליסטים והפרשנים מופיעים בפנים חתומות, חסרות כל רגש וברדיו השדרנים מרשים לעצמם פרצי צחוק ארוכים כשהכתבים בשטח לא שומעים את השאלה. מה שנקרא "אווירת סוף קורס". בארץ מישהו כבר היה הולך על פחות מזה הביתה.
אז מה קורה מחר, שואלת בחורה בג'קט את המעונב שלידה ברכבת, שניהם מדיפים צחנה כבדה של בירה. האנג אובר, הוא עונה. וזו כנראה התשובה הכי מדוייקת שהיא או כל אחד אחר באמריקה יקבל.
אמריקה תתעורר מחר לפרק חדש באותו סיפור. הבעיות לא יעלמו והאופוריה של אובמה כבר איננה מזמן. נכון שרומני נתן הזדמנות טובה להיזכר למה כדאי לתת עוד צ'אנס לנשיא השחור הראשון, אבל מי שיישב בבית הלבן, בינינו, אני לא בטוח שזה משנה. מה שמשנה לאמריקאי, הוא שממחר אין דיבייטים, אין ועידות, ואינספור פרסומות מעיקות. ממחר שקט. עובדים.