אז אחרי חמשה וחצי חודשים, החלטנו שהגיע הזמן להעביר את הקטנה לחדר משלה. האמת שלא בדיוק החלטנו, היא פשוט נרדמה בחדר שהכנו לה במיטה הגדולה לשנת צהריים והתנחלה בה במקום העריסה הקטנה שבחדר השינה שלנו. למרות שהיא כבר עברה דירה, עדיין לא השלמנו את משימת העיצוב של החדר שלה ואנחנו עדיין משדרגים ומוסיפים בכל שבוע פריט שמצאנו או שפתאום צץ לנו לראש. חשוב לנו שיהיה לה חדר נעים, מרגיע שישמח אותה כשהיא חוזרת הביתה לפינה שלה אבל גם שיהיה בטיחותי.
דבר ראשון, המיקום. רצינו לבחור את החדר שקרוב לחדר שלנו אבל הוא קטן באופן יחסי ומשמש אותנו כחדר עבודה. החדר הבא (היחיד שנותר) הוא החדר שלה, גדול, מוצף באור ולא פונה לרחוב כך שהוא יחסית שקט. לפי המלצות רבות, החלטנו למקם את המיטה בצמוד לקיר פנימי, כדי שלא יהיו רעשים מבחוץ ושלא יהיה לה קר בחורף. הצבנו את המיטה ליד הדלת (על קיר פנימי) אבל לא צמוד לדלת ולא מולה, כך שיהיה לה שקט וחושך גם אם אנחנו יושבים בסלון וצופים בטלויזיה.
לצד המיטה מיקמנו את שידת ההחתלה ובפינה הנגדית (שנותרה פנויה) הפכנו לאזור הצעצועים כדי לנסות ולהפריד בין חלקי החדר הוספנו שטיח צבעוני שייתן דגש וגם קישטנו את אזור המשחק עם מדבקות קיר מגניבות שידגישו שפה שמח. אגב, יש כל כך הרבה סוגים ודוגמאות שונות של מדבקות קיר לחדרי ילדים – ממש אינסוף דוגמאות של חיות, פיות, צלליות, טבע, פירות, גיבורים מצויירים ומה לא. ממש כיף.
מבחינת אחסון, החלטנו ששידת ההחתלה מספיקה לנו כרגע. היא מכילה את כל הבגדים של הקטנה וזהו. מצעים אנחנו שומרים בארון שלנו וצעצועים גם ככה מפוזרים ברחבי הבית או בסלסלות בד מדליקות שמצאנו באיזו חנות למתנות מיוחדות.
כדי לרכך את האוירה, הוספנו וילון קליל שמצאנו באיקאה, יש שם אוצרות של צעצועים ושלל פיצ'יפקס שממש כדאי לבדוק כדי להעשיר את החדר, החל מכריות, בובות יד, מצעים, קילות, וילונות, קופסאות אחסון… בקיצור ממש כיף.
לסיום, הוספנו מנורת לילה שמכניסה אור רך בגוון צהוב טבעי ונעים שלא יסנוור את הקטנה.
הכי חשוב שלא ציינתי עד עכשיו, דאגנו מאוד שכל הריהוט מיוצר לפי תקן של מכון התקנים. אנחנו מאוד מקפידים על בטיחות וזה ערך עליון בעניינו.
זהו, עד כאן להפעם. אעדכן בהמשך איך מתקדם פרוייקט העיצוב ויותר חשוב… פרוייקט הילדה