צחוק עושה לנו טוב נפשית, בריאותית וחברתית. הוא משפר את חיי החברה והזוגיות, תורם ליצירת מצב רוח טוב, ליציאה מדיכאון, להנאה ולירידה פיזית של מתח. הוא שומר אותנו ערניים, מחזק את המערכת החיסונית שלנו, עוזר בהעלאת רמת החמצן בדם, ומסייע לפעילות התקינה של מערכת העיכול, כלי הדם, הלב והמוח.
את מרבית שעות היום שלנו אנו מבלים בעבודה. פעמים רבות, אנחנו מתפשרים על איכות החיים שלנו באותן שעות, במחשבה שאלה חיים, שהם נפרדים מחיינו האחרים. "פיצול האישיות" הזה, גורם לכך שעובדים ומעסיקים רבים מעבירים את שעות העבודה שלהם במחשבה כי רצינות והימנעות מהתנהגות חברתית קלילה – זו הדרך לשמור על עסק משגשג ויחסי עבודה תקינים. אבל אפשר גם אחרת, ולרוב שני הצדדים, הן העובד והן העסק, עשויים להרוויח מכך.
דבי ינקו חדד, חוקרת מאוניברסיטת בן גוריון ומרצה בנושאי הומור, מסבירה כי הומור, בכללותו, הוא כלי שטמון בו הרבה כח, וחשוב להשתמש בו בצורה חכמה. "היתרון העיקרי בשימוש בהומור טמון בעובדה שהוא משנה מצב רגשי. כשאני משתמשת בהומור ומצליחה להצחיק מישהו, המצב הרגשי שלו משתנה. יכול להיות שלפני כן אותו אדם היה משועמם, ובעזרת שימוש בהומור הצלחתי להעביר אותו למצב רגשי אחר. זהו כוח עצום. כשאני מבקשת מהאדם לקבל את דעתי, אחרי ששיניתי את המצב הרגשי שלו – הכל נעשה הרבה יותר קל".
"כשמדברים על הומור ברמת הארגון – מדובר ביצירת אווירה ארגונית מסוימת. האם מקום העבודה הוא מקום שאפשר לשמוע בו אנשים צוחקים, לשמוע דממה, או לשמוע צרחות של הבוס. קיומו של הומור ושל צחוק תורם רבות למקום העבודה. ללקוחות, למשל, תהיה מוטיבציה גבוהה יותר לעבוד עם עסק כזה".
ד"ר אריה סובר, ראש האגודה הישראלית לחקר ההומור, ומרצה בכיר לתקשורת במכללה האקדמית אשקלון ובאוניברסיטה הפתוחה, טוען כי הומור תורם מאוד לפריון העסק וגם יוצר יחסי עבודה טובים בין העובדים. "מחקרים מראים שהומור גורם לאווירה חברתית משופרת, ייצור יעיל והצלחה עסקית טובה יותר. מן הסתם, אנשים יאהבו לקנות במקומות שההומור קיים בהם, משום שהמשיכה האנושית להומור ולצחוק היא חזקה. רצינות מכווצת את הפעילות, את המחשבה, את הרעיונות – והעסק מפסיד מזה.
הומור מתקשר גם לפתיחות מחשבתית: אדם פתוח מחשבתית ויצירתי – ימצא פתרונות לבעיות, ויתרום ללכידות החברתית במקום העבודה. הומור יכול לשמש, למשל, לצורך העברת ביקורת: באמצעות הומור, אתה יכול להעביר ביקורת לא נעימה או ביקורת בונה – מעודנת, שלא גורמת לצד השני להרגיש לא טוב".
צריך לדעת באיזה מינון ומתי
לדברי ינקו חדד, "בשונה מסטנדאפיסטים, רוב האנשים נדרשים להיות רציניים ומקצועיים, ומדי פעם להיות מצחיקים. שימוש בהומור הוא מצוין כשרוצים, למשל, לשנות אווירה או לקטוע משהו. אם אנחנו נמצאים בישיבה מנומנמת, בדיחה תתרום לעליית הערנות ולעצירת כיוון המחשבה הנוכחי של המשתתפים. כנ"ל אם אנשים מתחילים להתעצבן בקשר לנושא השיחה".
לדבריה, ישנם כמה סוגים של הומור, וחשוב לבחור ולהתאים את הסוג הנכון לכל סיטואציה. "יש הומור שמטרתו לשעשע נקודה. במופע סטנד אפ למשל – המטרה היא להצחיק ולא משנה איך, גם אם מישהו נפגע תוך כדי התהליך. בתקשורת בין אישית עדיף להשתמש בהומור חיצוני – הומור שלא צוחק על האדם, אלא משתמש בסיטואציה חיצונית למצב בין שני האנשים. זה יכול להיות גם הומור עצמי. למשל, כשמישהו מגיש דו"ח שעשוי לא בצורה טובה, אפשר לומר לו: 'אולי כדאי שתסביר לי את זה כמו שצריך, אתה יודע שאני מתקשה להבין לפעמים'. המטרה היא להציג את הדברים בצורה משעשעת אבל לא תוקפנית, כלפי אותו אדם".
מה לגבי ציניות? "אם ציניות היא דבר שמקובל בין שני בני אדם – זה בסדר, ובכלל אם זו דרכו של אדם לשחרר קיטור במקום לצעוק – זה כמובן עדיף על צעקות. עם זאת, ציניות באופן כללי אינה מומלצת כיוון שהיא יכולה מאוד לפגוע. כמו כן, אם אני אעיר הערה צינית כלפי הבוס שלי – אני יכולה להיתפס כחוצפנית".
לא נולדים עם הומור
"יש אנשים שלא משתמשים בחוש ההומור שלהם, וחבל, כי זה כמו 'להיכנס לכושר'. צריך קודם כל לרצות לשנות את הגישה, להתאמן ולקחת את זה ברצינות. יש הרבה מאוד דרכים לתרגל הומור. פעמים רבות, המחשבה היא שהומור הוא דבר ספונטני ושאנשים הם מצחיקים מטבעם. יש להבין שההומור הספונטני הוא לא ספונטני בכלל. רוב האנשים שמשתמשים בהומור, נשענים על רפרטואר של התנסויות קודמות.
כמו כן, חוויות חיוביות תורמות לביטחון העצמי. אם אתה מספר למישהו משהו מצחיק והוא צוחק – זה מעלה לך את הביטחון. מי שרוצה לפתח את ההומור שלו, צריך קודם כל להעלות את רמת המודעות שלו לסביבה, להקשיב לבדיחות של אחרים ואפילו 'לגנוב' אותן. ברגע שאתה יותר ערני לסביבה אתה הופך יותר רגיש לאנשים".
איך בונים הומור בעבודה
"אחת הדרכים להתחיל היא לקבל החלטה, שיחד עם שאר הכישורים בהם מתמקדים בראיון העבודה – נחפש גם הומור. דוגמא לחברה שמיישמת את המהלך הזה היא חברת התעופה סאות' וסט איירליינס, בה מחפשים במפורש דיילים וטייסים מצחיקים, על מנת לשפר את השירות ללקוחות", מספר ד"ר סובר.
דרך נוספת לשפר את מאזן ההומור במקום העבודה היא באמצעות מיילים משעשעים המכילים קריקטורות או תמונות מצחיקות, השמעת מוזיקה במעלית או במטבח וכמובן שתמיד אפשר גם להזמין את כל העובדים לסדנת צחוק".
לדברי ד"ר סובר, "יש אנשים שאין להם את זה באופן טבעי ובצורה ספונטנית, ולהם הייתי ממליץ למשל ללמוד בדיחות בעל פה. בדרך זו, אדם יכול ליצור לעצמו מאגר בדיחות ולשלוף מדי פעם איזו בדיחה וכמובן שעל ידי תרגול אפשר להשתפר. חשוב לומר: אין כזה דבר אדם בלי חוש הומור – יש מינונים שונים. בחלקים מסוימים שלו, ההומור קשור גם לאינטליגנציה – אבל לא בהכרח דרושה אינטליגנציה כדי להצחיק".
היית ממליץ לעסק שקיימים בו כשלים תפקודיים לבדוק את נושא ההומור? "בהחלט הייתי ממליץ למנהל לבדוק את נושא ההומור. בפרסומות של מקומות עבודה, למשל, העובדים תמיד צוחקים – כי זה מושך אותנו באופן אינסטינקטיבי. ישנם מחקרים שטוענים שהומור הוא אינסטינקט, ויודעים זאת כי עיוורים וחרשים גם מחייכים וצוחקים, ולהם אין יכולת לחקות אף אחד. גם כשנולד תינוק – האינסטינקט של ההורים הוא להצחיק אותו על ידי דגדוג ופרצופים, למה? כיוון שההורים יודעים שכך הם נותנים לילד את הכלים הטובים ביותר להצליח בחברה. הומור וצחוק פותחים דלתות הרבה יותר מהר".