אתם וודאי עוד זוכרים את תחושת ההקלה בחדר הלידה, כאשר תינוקכם הגיח לאוויר העולם והשמיע לראשונה את קולו. הבכי שלו, היה אות וסימן עבורכם, שהכול כשורה ואפשר לנשום לרווחה.
עם הימים, השבועות והחודשים החולפים, הבכי שכל כך הקל עליכם בפעם הראשונה, הולך ומכביד, אולם מכיוון וזהו כלי תקשורתם העיקרי עם הסובב אותם, הם יבכו כל עוד לא למדו לדבר ובכל זמן שירצו להביע את עצמם.
מחקרים מראים שהיענות לבכי התינוק בחודשי חייו הראשונים, תורמת לו להיות רגוע ושמח גם כשהוא גדל ואילו חוסר היענות לבכיו עשוי לפגוע בדרך ההתקשרות שלו עם הסביבה ובאמון שלו כלפי אחרים. חוקרי אישיות מציינים, שאמון הוא אחד הגורמים העיקריים הקובעים את אישיות הילד.
גם לילד קשה עם התלות שלו בהורים
אלא שבין היענות לבכי לבין להעביר את התינוק למיטתכם או לנענעו שעות על הידיים ? יש פער עצום. ילד המתקשה להירדם לבד אינו בוכה בגלל "פינוק" אלא בגלל שאין לו את הכלים הנכונים להירדם באופן עצמאי. אולי זה יפליא אתכם, אבל לא רק לכם קשה עם התלות של הילד בכם, גם לילד קשה עם התלות שלו בכם או בגורמים חיצוניים אחרים: מים, מוצץ, הנקה, בקבוק, ידיים וכו'. את הקושי שלו והתסכול הוא מביע באמצעות בכי ולכן חשוב להיענות לו.
הקניית הרגלי שינה בריאים אין פירושה מאבק בין הורה לילד אלא מתן עזרה לילד ולימוד הרגלים טובים לחיים. בכי הוא שפתו של התינוק, לכן ברור שהוא יבכה כתגובה לשינוי וחשוב להיות שם בשבילו.
כאשר אנו מלמדים את הילד להירדם באופן עצמאי אנו מעבירים לו מסר ברור שהוא מסוגל לעשות זאת בעצמו. והוא אכן מסוגל לעשות הרבה דברים בעצמו שיעזרו לו להירדם אם הוא מעל גיל חצי שנה. אם נבין כי אנו עושים דבר טוב עבורו, נוכל להישאר רגועים ולהכיל את הבכי שלו ולא להיבהל ממנו גם בהתקפי זעם כמו בכי היסטרי. התקף כזה, שבו הילד לא מצליח להירגע ממנו, יכול להצביע על הבלבול שלו כתוצאה ממסרים לא ברורים ולא עקביים מצדכם. אם ילדכם אינו יודע למה לצפות מכם הוא נכנס למעין "אמוק". כשהילד בוכה, הרימו אותו על הידיים, חבקו אותו והרגיעו אותו, החזירו אותו למיטה רק לאחר שנרגע. חשוב לשמור על עקביות והתמדה.
כשאתם מחליטים לעשות שינוי בהרגלי השינה ורוצים ללמד את ילדיכם הרגלי שינה טובים חשוב, לפני הכול, שתבינו מה אתם עומדים לעשות ותאמינו בדרך שבחרתם. הדבר נכון גם במצבים נוספים בהורות: כאשר אתם בטוחים במסר אותו אתם רוצים להעביר לילד (אל תיגע בחשמל, אסור לרוץ לכביש וכו') ולא מעלים ספקות בדרך הזו (מי מפקפק בכך שאסור לגעת בחשמל?), הילד יבין ללא מילים שאתם רציניים. רציניים בגבולות ובמסרים, אך לא פחות רציניים לגבי בכיו.
שתיים, שלוש- זוזו
הורים המחליטים על פרק זמן מסוים, למשל של 5 דקות, או שתי דקות שרק לאחריו הם נכנסים לחדר ונותנים מענה לבכיו של הילד, אומנם מכחידים בצורה דרסטית הרגלי שינה לקויים, אך בד בבד משדרים לילד שלבכיו אין כל משמעות. הילד, שלא מבין את מושג הזמן ואין לו שעון, עלול לפרש את הכניסות והיציאות כחוסר עקביות. אין ביכולתו להבין מה עשה הפעם שהביא את הוריו שלא הביאם אליו בפעם אחרת שבה עשה בדיוק את אותו הדבר.
לכן במקום לספור 5 דקות, התחילו בליישם 5 טיפים פשוטים להקניית הרגלי שינה בריאים:
* החליטו על דרך אחת שתהיה מקובלת על שניכם ויישמו אותה במשך יומיים-שלושה. אם בפרק זמן זה, לא הרגשתם שיפור, משמע שמשהו במסר שלכם לא ברור לילד.
* הקפידו להתייחס בתהליך אל כול הגורמים החיצוניים אליהם פיתח ילדיכם תלות (מוצץ, בקבוק, הנקה ואפילו נוכחותכם) אם תטפלו רק בגורם תלות אחד אולי תשיגו שיפור אבל מהר מאוד תגיע רגרסיה כיוון שישנם גורמים נוספים שלא טופלו.
* כאשר אתם מתחילים תהליך עבדו גם על שנת היום (כשהילד איתכם ולא עם המטפלת או במשפחתון) אחרת גם אם הלילה ישתפר, מהר מאוד יתחיל הילד לדרוש את התלות של היום גם בלילה.
* שתפו את בן / בת הזוג בתהליך ואל תיקחו את כולו על עצמכם כיוון שזוהי תקופה לא פשוטה ותמיכה תסייע להצלחה.
* אם אתם בכל זאת מרגישים מבולבלים ונתקלים בחילוקי דעות ביניכם, קחו אשת מקצוע שתעזור לכם ותכוון אתכם כי ככל שאתם תהיו בטוחים בדרך כך ילדכם יקבל אותה בקלות יותר
לילה טוב
גנית פרג מנהלת מרכז 'לילה טוב' ומכשירה יועצות שינה