ילדתי שלי…
אני אוהבת אותך.זה הדבר הראשון,העיקרי והחשוב ביותר שיש לי לומר לך. אני מסתכלת בתמונה ונדמה שאת מסתכלת ישירות אליי.הרבה אומץ יש לך,אליני הקטנה,וביטחון. עם השנים הביטחון הזה יבוא וילך-יהיה תלוי בדבר.לעיתים ביחסים,בכסף,מעמד,מכונית..? זיכרי,ילדה שלי,שהוא מלווה אותך כבר מימי המרכז הימי המופלאים,ושאת ראויה לו.
את מציפה אותי רגש אימהי.בא לי לחבק אותך,לשחק איתך,ללחוש לאוזנך את כל המילים היפות,להאכיל אותך,להשכיב אותך לישון.את אינך יודעת על כל הצפוי לך-על המעבר לארה"ב בעוד שלוש שנים,החזרה,על מעברי ביה"ס המטרטרים,השירות הצבאי,החזרה לארה"ב,על דודיק…את אינך יודעת על דבר וחצי דבר מאלה. ובכן,ילדתי,צפויים לך ריגושים רבים,ואת הולכת להנות מהם כמו שרק את יודעת.הדבר המרכזי שאני מרגישה צורך לומר לך הוא להעריך את עצמך המון.ואז עוד קצת.הייתי מקעקעת את הכתובת הזו על צל הנדנדות הנעות לאורך שנות ילדותך. את ראויה. תבחרי תמיד במה שמרגיש לך נכון.אל תיתני לאף טמבל לבלבל אותך.לכי עם הלב.תסמכי על עצמך,ורק על עצמך.עשית כבר בחייך בחירות טובות יותר ופחות,הטובות ביותר נעשו כשהלכת איתך.את הולכת להיות ילדה פראית,עם עולם דמיונות רחב ויצירתי.תהפכי לנערה מלאת חיים וצחוק מתגלגל,ולאשה עם דרייב עצום ושמחת חיים. אבל למה לי להרוס לך? הרי את המבט מלא התום והקסם הזה כבר אינך יכולה להביט מבעד עיני. אולי רק לרגעים של פינוק…בעוד עשרים ומשהו שנים, את תכירי את הגבר המושלם שידע בדיוק איך ללטף,לחבק,להגן,לנחם ולשמח אותך ותאהבי אהבת אמת.בכלל,את תאהבי המון.תשנאי פחות.תמיד שנאת את המילה שנאה.את תחלמי ותגיעי להישגים די מרשימים,תטפחי לעצמך על השכם לא פעם,אבל לא די בלהגיע רחוק,לכי הכי רחוק שאפשר,מישכי עד קצה גבול היכולת.הורייך לא יעודדו אותך לשבור שיאים,אך אנא ממך,אל תיסתפקי בבנוניות.
היי חברה עם אוכל.כבר שנים שאתם מנהלים יחסים נפלאים ומפרגנים. הוא מנחם אותך ואת מחזירה לו אהבה אין סוף. את אמנם לא תגדלי,כיתר חברותייך,ונשים בכלל,עם רגשות אשם שמלוות כל ביס,אך סגלי לעצמך הרגלים טובים יותר,ויפה שעה אחת קודם. שתדעי להעריך כל רגע קטן של חסד. מוזיקה.ספר טוב.חיבוק.ריח של כביסה.שהרגעים האלה ילוו אותך עד בכלל. במובן מסויים תישארי ילדה,שצריכה להקיא,לעיתים יותר מפעם,רעל על מנת להיגמל ממנו. הכל יקרה מעצמו,ובקצב שלך,לא יעזרו דיבורים,רק בינך ובינך. אולי בכל זאת טוב יהיה אם תלמדי להקשיב. לא מעט טיילתי בדמיוני בפיתולי מסדרונות ילדותנו,כמחפשת דרך אחרת. בתום המסע,שכנראה ימשיך לבלי די,הסקתי שאין טעם להתייסר על האתמול. המשיכי לצעוד קדימה. אל תחפשי את הדרך אל האושר,האושר עצמו הוא הדרך. שלך,לולי