מזונות ילדים – האם השינוי בדרך?

משטר תשלומי המזונות הנהוג כיום

אחד הנושאים המרכזיים ביותר המטרידים כיום כל אחד ואחת אשר עומדים בפני הליך גירושין, הינו נושא מזונות הילדים.

 

בדרך כלל, עבור הנשים, השאיפה היא לקבל דמי מזונות גבוהים עד כמה שניתן ואילו מנגד, אצל הגברים, השאיפה היא לשלם דמי מזונות נמוכים עד כמה שניתן.

 

נושא תשלום המזונות קבוע כיום בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959. החוק קובע כי תשלום המזונות, לרבות תשלום מזונות ילדים, יקבע בהתאם להוראות הדין האישי אשר חלות על החייב במזונות.

 

במקרה של בני זוג יהודים, ההלכה קובעת כי חובת המזונות האבסולוטית לדאוג לצרכיהם וכלכלתם של הילדים מוטלת על האב לפחות עד להגיע הילדים לגיל 15.

 

אומנם בשנים האחרונות בתי המשפט נוהגים לתת משקל מסוים גם להכנסותיה של האם, אולם משקל זה בא לידי ביטוי במקרים חריגים בהם קיים פער משמעותי בין הכנסות ההורים, על פי רוב כאשר השתכרותה של האם גבוהה באופן ניכר מהשתכרותו של האב.

 

ביתר המקרים, בהם הכנסות הצדדים פחות או יותר זהות ו/או כאשר השתכרותו של האב גבוהה מהשתכרותה של האם, החובה לשאת במזונות הילדים תוטל כולה על שכמו.

 

על מנת לחדד את הנקודה, יצוין כי תשלומי המזונות אשר מוטלים על האב, הינם אבסולוטיים ואין להם כל משמעות ביחס לשאלה האם מדובר באב חסר הכנסה, או מה תהיה יתרת הכנסתו הפנויה לאחר קיזוז חובת תשלומי המזונות.

 

בעוד שחובתו של האב לכלכל את ילדיו קודמת לזכותו לכלכל את עצמו, השתתפותה של האם בתשלומי המזונות ככל שזו קיימת ? תהיה אך ורק ביחס לחלק קטן מכלל תשלומי המזונות, כאשר זכותה של האם לפרנס את עצמה, קודמת לחובתה לשאת במזונות הילדים ולו גם בחלק היחסי.

 

הרפורמה המסתמנת בשינוי משטר תשלומי המזונות

ביום 27 לנובמבר 2012, עבור גברים רבים במדינת ישראל, נפל דבר עם פרסום המלצותיה של ועדת שיפמן בראשותו של פרופסור פנחס שיפמן.

 

בהתאם להמלצות הועדה, יש להנהיג משטר חדש בכל הנוגע לתשלומי המזונות בדין הישראלי.

 

נקודת המוצא של וועדת שיפמן הייתה כי יש לשאוף לשוויון בין ההורים בין היתר באמצעות חלוקת הנטל הכלכלי שבגידול הילדים באופן שווה ביניהם, בהתאם ליחס הכנסותיו של כל הורה.

 

כחלק מהמלצותיה, עמלה הועדה לגבש נוסחה מתמטית לחישוב המזונות אשר מושפעת משני משתנים עיקריים:

א.         הכנסותיו של כל הורה והורה מכל מקור שהוא;

ב.         חלוקת הזמן ההורי של כל אחד מההורים עם הילדים.

 

מטרתה של ועדת שיפמן לשאוף ליצירת שוויון ואחידות בין ההורים בכל הקשור להכנסותיהם ולנטל הכלכלי שבגידול הילדים, בשימת לב לחלוקת הזמן ההורי, הינה ככל הנראה חלק מעידן חדש בדיני המשפחה בישראל אשר החל לתת את אותותיו עם פרסום המלצות ועדת שניט.

 

על אף האופטימיות אשר אופפת את הגברים במדינת ישראל בתקופה האחרונה, יש לציין כי עוד חזון למועד ובשלב זה, כל עוד המלצות וועדת שיפמן הינן בגדר המלצות, דמי המזונות ימשיכו להיקבע בהתאם לדין האישי, כפי שנהוג כיום.

תגובות (0)
הוסף תגובה