התאומות הגיעו לגיל 3 חודשים, וזה הזמן לומר לכם, ובעיקר לכן נשים יקרות ? מספיק להפחיד אותנו שקשה לגדל תאומים, או ילדים בכלל – זה לא כל כך מסובך.
ועכשיו ? נחזור כמה חודשים אחורה. מודיע מראש ? זה הולך להיות ארוך.
כשיצאנו מארון ההיריון, והודענו לעולם ולאשתו שאנו מצפים לזוג תאומות, הייתה התגובה הראשונה: "אוי ואבוי, איך תסתדרו את החודש הראשון בהודו לבד?". אחותי החטובה, לצד הגיסות האמיצות (חטובות גם הן, ד"א) התגייסו על דעת עצמן להיות משלחת חילוץ לבומבי הרחוקה במקרה של קטסטרופה. אימי היקרה עשתה לי שיעורים בהחתלה והלבשת תינוקות בני יומם, בעזרת בובה ישנה שנמצאה בבית והמוטו חזר על עצמו ללא הרף ? "החודש הראשון הוא החודש הקשה ביותר…תלמדו להתחלק בשעות השינה…אל תיבהלו אם בימים הראשונים הן יבכו ללא הפסקה". המסר העיקרי שקבלנו מהעולם הנשי, מחברות, שכנות וקולגות לעבודה היה שגידול תינוקות הוא אחת המטלות המסובכות ביותר עלי אדמות, מותאם בעיקר לנשים וללא ספק ? אנחנו נכשל. שאלה נוקבת אף עלתה לגבי כמות השיער הצומחת לשנינו על החזה. אבל אנחנו, שלא מרטנו שיער במכוני לייזר כשהמילה 'מטרוסקסואל' עוד הייתה קללה חשבנו שזה יהיה חטא לפגום בפרווה שיכולה להיות נעימה מאוד לתינוקות קטנים.
העולם הגברי הביט עלינו במבט 'משתתף בצערך' בעיקר. לא היו הרבה עצות. רק מבט שמתאים למי שמתארח בשבעה.
חייב לומר, החודש הראשון עבר חלף עם זוג תאומות שהביט בנו במבטים מעורפים שאנו תרגמנו לאהבה, ובין שינה לשינה, לטיול אחה"צ בגינת המלון ההודי ליד הבריכה ? נהנו מבקבוק תמ"ל תוצרת הודו כמובן, המבוססת על מי הגנגס הקדוש. הסבתות התעלפו בטלפון ? אבל אנחנו הרגענו אותן שהכול תחת שליטה. הפונדקאית הרי שתתה תשעה חודשים רק מי ברז הודים ולכן אין שום סיבה, והרופאים (ההודים!) גם ממליצים על הרתחת מי ברז (כן, מים הודים). בקיצור ? הכל עבר בשלווה, חיתולים הוחלפו בזמן, אמבטיות בוצעו כל ערב. אולם ? הנשים בחיי, ובעיקר דרך הפייסבוק המשיכו להפגיז בטיפים ? "אל תשכחו לשים אותן על הבטן". "תשטפו את הכפית של התמ"ל בין שימוש לשימוש כדי שהיא לא תתחמצן" וגם "תנו להם תמצית שומר, מרתיחים זרעי שומר ומסננים דרך בד חיתול מורתח קודם ואז מצמצמים לסירופ. זה עוזר לגזים!!!!" ? לך תסביר לנותנות העצות שהבנות לא ממש סובלות מגזים וששומר הוא לדעתנו אחד הירקות המיותרים ביותר בשוק הכרמל. מי אוכל בכלל בצל בריח סוכריית סוס?
אח"כ הכינו, או הפחידו, אותנו מנטלית לטיסה בחזרה לארץ. הוכרחנו להקשיב לאגדות אימה אורבאניות על בת של חברים של חברים שנשטפה החוצה מהמטוס בזמן שנפלה לניאגרה של שירותי המטוס, לצד הבטחה שתינוקות כמו שלנו, שהוריהם האיומים לא הרגילו אותם מבעוד מועד לקחת מוצץ ? לא יעמדו בלחץ הטיסה ובלחץ על האוזניים ולכן צפויה לנו טיסה מהגיהינום. ומה בסוף היה בטיסת 'אל-על'? ? נמנמנו בכיף, בקשנו וקיבלנו פינוקים מהביזנס, ראינו את 'משימה בלתי אפשרית 3 ', פרקנו את עגלת הדיוטי ומעל האוקיאנוס ההודי ובין מצרי טירן האכלנו את הבנות שנחתנו בנתב"ג ערניות וחייכניות. אף תינוקת לא נפלה מהמטוס למים. כוחותינו חזרו בשלום למולדת!
"חכו, חכו" נאמר לנו "החודש הראשון הוא כלום. עכשיו כשאתם בארץ והבנות בנות חודש יתחיל הקושי העיקרי. גיל חודש הוא גיל תובעני. אתם חייבים לשים לב לכמה הן אוכלות, איך הן אוכלות ולשים לב שהיציאות הן בזמן והן הומוגניות" WTF???
אחות טיפת חלב הייתה הכי ברורה. "יש לי המון, המון חבר'ה כמוכם עם ילדים מפונדקאות. אתם חייבים ללמוד היטב איך לטפל בהן…" אבל שיא החוצפה הייתה כשאחות פלטה ? "מותר לכם לאהוב את התאומות, מותר לכם לחבק אותן, לנשק אותם…לדאוג להם…!"
סליחה, סליחה גב' אחות. אני מביא לך זוג תאומות בריאות, שעלו במשקל בצורה סדירה ומדי ערב מגיל שבוע ויום הקריאו להם סיפור ותרגלו איתם את חגורת הכתפיים על הבטן, שרו להן שירים ודאגו לבד לכל מחסורן ואת אומרת לי שאני חייב ללמוד לאהוב אותן?" ומה בכלל חושב עלינו כל העולם, אם אחות טיפת חלב אומרת לנו במסגרת אחריותה ותפקידה ? מה באמת חושב עלינו שאר העולם?
וככה עובר יום ועוד יום, עוד טיפים, עוד עצות. "קשה לגדל תאומים!" אומרות לי נשים שאני לא מכיר כשאני מטייל עם התאומות בגן מאיר. "אתם בטח לא ישנים" מתנפלות עלי קשישות ברחוב. לכו תסבירו עכשיו שנינה ישנה לילה שלם, ושירה אחותה מתעוררת פעם אחת לאכול ושבשמונה בבוקר כל יום שתי זוגות עיניים בהירות מחייכות אלינו, כי חיכו בסבלנות במיטה שאנחנו נתעורר ונשחק איתן את משחקי הבוקר. וכל זה, בלי שהבנות מוכנות לקחת מוצץ.
"חכו, חכו לגיל 3 חודשים!" המשיכו האיומים "אתם כבר לא יכולים להשכיב אותן לישון באותה מיטה והפרידה הכפויה תביא לילות ביעותים וצרחות געגוע.
אז הפרדנו בגיל 3 חודשים ויום את הבנות לשתי מיטות נפרדות, הנמצאות אחת מול השנייה ויצרנו לכל אחת ואחת מהנסיכות ממלכה משלה. לדאבון הדואגים ? הבנות חושבות שלישון לבד זה סטרטאפ מצטיין, נהנות להיות זאת לצד זו באוניברסיטה ובטרמפולינות במהלך ביום, ובלילה לומר אחת לאחותה 'לילה טוב' בדרכו שלהן, לאכול בקבוק שלם של 150 מ"ל, לקבל חיבוק, ושיר, ועוד חיבוק וללכת לישון עם חיוך על הפנים. עד שבע בבוקר!
"חכו, חכו" ישר אומרות לי נשים המתעניינות במצבנו "עוד מעט יתחילו לבקוע להן השיניים ? ואז יתחיל הסיוט האמיתי".
כל מה שנשאר לי, הוא לחכות. כרגע כיף להתחיל את הבוקר עם צחוקים מתגלגלים משתי מיטות קטנות הנמצאות בחדר הילדים (כן, הרבה אימהות מתעלפות כשאנחנו אומרים שמגיל חודש הבנות לא ישנות ליד המיטה שלנו) והרגע המאושר ביותר הוא שנייה לפני שאני פורש למיטה לישון. מעולם לא חשבתי שלהטיב את השמיכה, בלילה חורף קר, לבנות שלי כדי להבטיח שיהיה להן חם ונעים ? יהיה רגע כל כך מאושר. איזה כיף זה שזה חוזר על עצמו לילה אחרי לילה.
לילה טוב נסיכות שלי! (והמון תודה לכל הנשים בחיי על שלל העצות. זאת דרך נפלאה לדעת איזה בנות מופלאות יש לי…)
מחשבנות על צרכנות לאבא (+אבא) מודרני:
השבוע הוזמנתי, בזכות הבלוג (אז בעצם תודה לכם קוראים ובעיקר קוראות יקרות) לאירוע ההשקה של אתר 'מטרנה שלך' ? עולם חדש של תכנים והטבות שעל פיתוחו, כך ספרה לי מנהלת שיווק מקסימה במיוחד, שקדו כמעט שנתיים. חשיבה מאומצת, שעות עבודה רבות ומאמץ כספי הושקעו כדי לייצר אתר דינמי, המתאים את עצמו לגיל התינוק. פלא טכנולוגי שבדף הפותח שלו כתוב ? "ברוכה הבאה, אימא יקרה!"
אז אני מבין שאנחנו – ההומואים שמגדלים ילדים ללא אימא – נמנים על קבוצת מיעוט קטנה, שאולי לא שווה במיוחד ליצור לה פנייה עצמאית, 500 תינוקות בשנה היא לא קבוצה צרכנית, לא אצל מותגי העל. אבל בכל זאת, בטח יש כמה וכמה אבות במדינה, מזן הסטרייטים כמובן ? שישמחו לשמוע פרטים רלוונטיים ומועילים על המזון שהפעוטות בביתם אוכלים, שלא לדבר על מגוון הנחות שוות המוצעות לגולשי האתר. איזה אבא לא יוותר כל חסכון כספי? תהיתי ? אבל התברר שטעיתי.
האתר החדש נבנה לאחר מחקרים ובדיקות, שהוכיחו שעיקר מי שמחפשות חומר על תזונת תינוקות הן אכן אימהות, נשים. הגברים נמצאים במיעוט אסטרטגי. כך על פי הבדיקות.
אני מכיר המון נשים שמאוד-מאוד מתרגזות כשעל בקבוק סבון כלים כתוב: "הוסיפי… ערבבי..שטפי וצחצחי". כנראה, שבכל מה שקשור להאכלת תינוקות ? הנשים עדיין מעדיפות לשמור על מונופול בעניין. אחרת הייתם מתעצבנות על האתר, לא?
בשורות טובות ממטרנה לעולם הגברי הוא שבעתיד הממש ממש קרוב הקופסאות המקשות על יד גבר להשתמש בה יוחלפו בקופסאות נוחות יותר, בשורה נוספת היא שהטלפניות של החברה מקבלות יותר ויותר פניות מגברים המתעניינים ורוצים להיות שותפים לגידול הצאצאים גם מבחינת האוכל וערוכות לטפל בנו, הגברים, באהבה גדולה.
מה עוד? יש להם אחלה ביסקוויטים לתינוקות, ז"א ? לי הם היו ממש ממש טעימים, הם יוצאים לשוק רק בחודש הבא, וגם טעמתי מחית בננה לשלב הראשון. לא רע. חייב לומר.
וואו, הגעתם עד לכאן?
אי אפשר שלא לסיים בכתבה מקסימה ששודרה בשישי בערוץ הראשון. בתפקיד הראשי ? נינה ושירה התאומות שלנו. בתפקידי משנה ? בעלי ואני. תיהנו!!!
[video:http://www.youtube.com/watch?v=dwZnwcckaFs&feature=youtu.be]