אחרי שאימצנו לעצמנו את לוח השנה הגרגוריאני על כל מועדיו וחגיו, התחלנו לאמץ גם חלק מההרגלים הנלווים אליהם. אחד מהם הוא מסורת ה – New Year's Resolution שכולנו למדנו מסיטקומים אמריקאיים: איזו שהיא החלטה, התחייבות שאדם עושה לעצמו, שתעזור לו להשיג מטרה מסוימת, כשהמטרה הזאת יכולה להיות פרויקט בעבודה והיא יכולה להיות גם שינוי של הרגלים.
עוד ב Onlife:
- שונאים את העבודה שלכם? 5 טיפים לפני ההתפטרות
- רצתה להציל את בתה מבריונים – והפכה למיליונרית
- הדרך לגרום לאנשים לעשות כרצונכם
ההחלטות האינטואיטיביות שלנו שגויות
מדי שנה (תאריך חשבון הנפש משתנה – שנה אזרחית, שנה יהודית, יום הולדת ועוד) רבים מאיתנו מקבלים החלטות שנראות מעולה על הנייר: לרדת במשקל, לעשות ספורט, לבלות יותר עם משפחה וחברים, להילחץ פחות, להפסיק לעשן, לסגור את המינוס, להיות אדיבים יותר, לתפוס שקיעה פעם בשבוע ומה לא. עד כאן החלק הקל. הבעיה היא שבסוף אותו מחזור שנתי, ולא משנה מה תאריך היעד שלכם, מתבהר שאת רוב ההחלטות המרגשות האלה לא התקרבנו בכלל ליישם, ועוד לפני שינואר נגמר כבר שכחנו מרובן. אז כדי שלא נמצא את עצמנו בשנה הבאה באותה הנקודה, הגיע הזמן לעשות את זה כמו שצריך.
אביבית ארווץ, פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכומטריקאית (מומחית למדידה והערכה), הפנתה אותי לעבודתו של פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה ושל עמיתו פרופ' עמוס טברסקי, שחשפו בשנות השבעים את האמת המרה על המוח האנושי – הוא רק אנושי. עד המחקר פורץ הדרך שלהם ההנחה הייתה שבני אדם פועלים כמו מודלים מאורגנים של סטטיסטיקה והסתברות, ויכולנו להמשיך לתפוס את עצמנו כיצורים תבוניים שמקבלים החלטות רציונליות ומושכלות. וזה היה נעים. אלא שמסתבר כי רוב ההחלטות שלנו מוטות על ידי גורמים שאנחנו לא לגמרי מודעים אליהם, ואנחנו קצת עיוורים לכל דבר שסותר את ההנחה הראשונית שלנו. בסופו של דבר, אנחנו בטוחים שאנחנו צודקים, למרות שאנחנו טועים רוב הזמן.
"אנחנו לא יכולים באמת לבטל את ההטיות בחשיבה האנושית שמפריעות לנו לקבל החלטה מושכלת", מסבירה ארווץ, "אבל אנחנו יכולים להיות מודעים אליהן ולנסות לנטרל אותן ככל האפשר". כהנמן מתייחס לשתי מערכות עיבוד מידע וקבלת החלטות: המערכת הראשונה עובדת על בסיס מידע שכבר יש לנו, ולכן היא מהירה, זולה ורדודה. "לתודעה שלנו יש משאבים מוגבלים, אז רק הגיוני שרוב הזמן נשתמש במערכת הזאת", ארווץ אומרת. המערכת השנייה היא זו שמבדילה אותנו מן הבהמות: חשיבה איטית, לא אינטואיטיבית, מדויקת, אבל דורשת משאבים ומאמץ מנטלי גדול. "מן הסתם, המערכת האיטית היא לא בראש סדר העדיפויות מבחינה הישרדותית", היא מציינת, "אבל כשעומדים לקבל החלטה חשובה – שווה לגייס אותה". פעם בשנה נשמע כמו מאמץ סביר.
השנה אצליח לשנות את חיי (צילום אילוסטרציה)
איך עושים את זה?
כל העניין הוא לצאת מההכחשה ולצאת מההתנהלות הרגילה והאינטואיטיבית שלנו – היא לא באמת מושכלת ורציונלית. "בשביל לקחת החלטה ברצינות, צריך להפעיל את המערכת השנייה, לנקות מהדרך הטיות רגשיות ולעבוד בצורה מסודרת", מסבירה ארווץ. משום שמדובר במאמץ מנטלי שדורש משאבים, וודאו שאינכם רעבים, עייפים או במצוקה אחרת, שגורמת לכל המערכות בגוף להתגייס אליה. את ההחלטה הזאת יש לבצע בנחת, בשלווה.
1. להתמקד
אי אפשר להכריז על רשימת החלטות מהפכניות והרות גורל, ולצפות להשיג את כולן. בעיקר כשאנחנו בקושי מצליחים ליישם אחת. יש לבחור החלטה אחת קריטית ודחופה, ולהתמקד בה. במקום להכריז "השנה אפחית מהלחץ", בררו עם עצמכם מה גורם הלחץ העיקרי בחייכם. נניח שהגעתם למסקנה כי הגורם הוא כלכלי, ומשם נגזרה ההחלטה "לצאת מהמינוס". החלטה חשובה שאמורה ויכולה לשפר לנו את רמת החיים, ואיכשהו – אנחנו לא מצליחים ממש ליישם אותה.
2. לשאול למה
לחסוך כסף זה אמצעי, אבל מה המטרה שלי? עלי לשאול את עצמי למה אני רוצה לחסוך, לאן אני רוצה שזה יביא אותי. האם אני רוצה לקנות רכב? האם אני רוצה תחושת ביטחון כלכלי?
3. להשתמש בכלים מדידים
איך אפשר למדוד את המטרה שהצבתי לעצמי? קל להגיד כמה עולה רכב, אבל אם אני מגדירה כמטרה "בטחון כלכלי", אני צריכה לתרגם את המושג הזה למספרים. מכיוון שזה מושג סובייקטיבי לגמרי, עלי קודם כל להגדיר אותו לעצמי: מהו בטחון כלכלי עבורי? לקנות פעם בחודש בגדים באלף שקל, לצאת פעם בשבוע לשתות, לשלוח את הילד לגן שאני רוצה או כל דבר אחר. עכשיו אפשר לבדוק איזה סכום יגרום לי להרגיש את תחושת הביטחון הכלכלי שאני רוצה.
4. לכתוב
קלישאה, נכון, ועדיין כדאי ליישם. מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד מצא שכתיבת המטרה מעלה את הסיכוי להשיג אותה בכ- 70%. אבל מעבר לכתיבת המטרה עצמה, כשאנחנו עומדים להפעיל את מערכת קבלת ההחלטות האיטית יותר, נצטרך לאסוף נתונים כדי לקבל החלטה מושכלת. זה מצריך רישום.
5. בדיקת נתונים
עכשיו מגיע השלב האופרטיבי, של בדיקת הנתונים: כמה אני מרוויחה כרגע, כמה אני מוציאה כרגע וכמה אני רוצה לחסוך בחודש? האם אני יכולה לעשות זאת עם המשכורת הנוכחית שלי? אם כן, במה אני רוצה ויכולה לקצץ? אם לא, לאיזו משכורת אני זקוקה? האם אני יכולה להשיג אותה בכלל? האם יש לי חסכונות בבנק שאני יכולה להשתמש בהם? בתוך איזו מסגרת זמן אני יכולה להשיג את זה? וכן הלאה. את המסקנות שעולות מתוך הנתונים אפשר לתרגם לפעולות יום-יומיות, שיעזרו לנו להשיג את המטרה.
עכשיו אפשר להתחיל לפעול להשגת המטרה, וגם לעצור מדי פעם בדרך ולבדוק את עצמנו ואת ההתקדמות שלנו. אולי השנה באמת נצליח לעמוד בהבטחות שלנו לעצמנו.