השנה החדשה התחילה רק לפני כמה ימים ובעודנו מנסות להתגבר על ההאנג-אובר שהביא עימו הערב ההוא, גמלו בליבנו כמה החלטות קריטיות לשנה החדשה. הראשונה כמובן, תהיה להפסיק לשתות באמצע השבוע.
בין ההחלטות לנהל אורח חיים בריא יותר הכולל הליכות כל ערב שני בפארק, וההבנה והפנמה ששקית במבה היא לא ארוחת ערב, וההחלטות להיות אדם טוב יותר, חברה טובה יותר ואפילו בת זוג טובה יותר, גמלו בנו גם כמה החלטות אופנתיות שיהפכו את שנת 2013 ליותר נעימה לעיניים גם לנו וגם לקרובים אלינו.
להלן מספר החלטות אופנתיות שיהפכו כל אחת – אותי, אתכן, ואת האישה שהולכת בצד השני של הרחוב שאתן לא מבינות איך היא יצאה ככה החוצה מהבית היום – לטיפה פחות מכאיבים בעיניים לסביבה.
1. מידה היא רק המלצה.
גם אם את יודעת שאת מידה 40, אין שום מניעה שתיקחי פריט במידה 42 או 38 אם הוא יושב עלייך טוב יותר. באמת שאין דבר נורא יותר מאשר אישה שמנסה נואשות להידחס לסקיני ג'ינס שלא רק שבטח ממש לא נוח לה, הוא גם עושה לה "שניצלים" במתניים והמפשעה של המכנסיים נמצאת בערך 10 סנטימטר דרומה מאיפה שהיא אמורה להיות. כל זאת ועוד, רק כי "היא מידה 38" ולא מוכנה בשום פנים ואופן לוותר על התענוג.
אז דבר ראשון, הרשי לנו לעודד אותך, לכל חברה יש מידות קצת אחרות, ואם את 40 בזארה, יכול להיות שבקסטרו את 38 ובכלל 42 במנגו. דבר שני, אין בושה בקניית פריט במידה גדולה יותר מהמספר הקבוע שלך. באמת. זה לא אומר עלייך שום דבר. לא שהשמנת, לא שאת לפני מחזור ולא שהיה עדיף שלא תרדי על החבילה של בן&ג'רי אתמול. אם זה ממש קריטי, את יכולה להגיד שאת פשוט אוהבת גזרת אובר סייז, סבבה?
2. שנני: טייץ הוא לא מכנסיים.
אי אפשר לצאת עם טייץ מהבית א-לה מכנסיים, ולחשוב שזה נקרא שאת לבושה. נשים צריכות להפנים שאת הטייץ אפשר ללבוש בשני מקרים בלבד – בדרך לחדר כושר או אם את עושה ג'וגינג בפארק הירקון. פרט לשני המצבים האלה, עם היתר מיוחד לרדת למטה עם הזבל, אנא ממך, השאירי את הטייץ בבית. ולא יעזרו כל תירוצי הדמוי עור, דמוי ג'ינס, נוצץ עם אבני קריסטל, סווארובסקי או יהלומים אמיתיים, זה טייץ.
למי שממש לא מסוגלת להיפטר ממנו, את מוזמנת ללבוש אותו מתחת לשמלות/חצאיות/מכנסיים קצרים. זהו. לא משלבים טייץ עם חולצה וקוראים לזה אאוטפיט.
נעליים שאי אפשר לעמוד עליהן: לא קונים.
3. גרביונים אטומים הם לא מכנסיים
סוג של הרחבה לסעיף הקודם אבל לאור הפשעים האופנתיים שנראים ברחובות, מצדיקים מספר משלהם. גרביונים שחורים אטומים, אפילו אם הם 100 דנייר, הם לא מכנסיים ולכן אין ללכת איתם ועם עליונית שלא עוברת את קו המשפעה. א. כיוון שהם לא באמת אטוטמים כמו שאת חושבת שהם ואף אחד לא באמת רוצה לראות את החוטיני שלך כשאת מתכופפת וב. התחת שלך לא באמת נמצא באותו מקום שאת חושבת שהוא נמצא. משהו כמו 5 סנטימטרים יותר נמוך מזה.
גרביונים אטומים מתאימים מתחת לשמלה, חצאית, טוניקה או אפילו חולצה שעוברת את קו המפשעה. תפנימו.
4. לזרוק פריטים שלא בשימוש
הימור בטוח: יש לך לפחות 10 פריטים בארון שלא השתמשת בהם בשתי העונות האחרונות (לפחות). בין אם מדובר בג'ינס "הרזה" שלך שאת מנסה לחזור אליו או במעיל פלסטיק המבריק שקנית בלונדון בים כסף כי החלטת שהוא מספיק "מיוחד" ושווה את זה – די. לא הלכת איתם כבר שנתיים והם פשוט תופסים מקום.
אם כך, הוציאי את הפריטים המדוברים מהארון, או במקרה שלנו – הם גם ככה מחוץ לארון בגלל הפעם ההיא שלא מצאנו מה ללבוש, העפנו את הארון על המיטה, ומאז כל בוקר אנחנו מזיזות את ערמת הבגדים מהשידה למיטה וחוזר חלילה בלילה, עד שיגיע זמן סידור "חורף – קיץ" שוב. אז בבקשה, פשוט תבחרי את 10 הפריטים שנמצאים על השידה שלך ושאין בכוונתך להחזיר לארון ושימי אותם בשקית באוטו. בין אם לצדקה או לחנות יד שניה, פשוט הוציאי אותם מהבית. היתרון – הארון נראה חצי ריק וחייבים לעשות קניות כדי למלא את הלב.
5. ללבוש פחות שחור
כן, זה מחמיא, כן, זה מרזה, כן, זה השקר הגדול ביותר שאנחנו מספרות לעצמנו כל בוקר, אבל זה בהחלט פתרון אידיאלי מצוקת לבוש שאנחנו יכולות להיתקל בה. אבל יותר מהכל, זה פשוט משעמם.
אז תחליטו, ותהיו אתן השינוי. השנה הולכת להיות שנה צבעונית. אני לא אומרת שתהפכו לאפרת גוש תוך יום, ותעברו למלתחה הבנויה על טהרת צבעי הפסטל, אבל בהחלט אפשר להתחיל לגוון, לזרוק נגיעות של צבע, בין אם בחולצה, בנעליים, בז'קט או אפילו באקססוריז, הגיע הזמן להגיד שלום לשחור. אנחנו לא בהלוויה וזה לא באמת כזה מחמיא. אגב, זה כולל אירועים וחתונות. יש עוד צבעים בסקאלה, באמת.
גם גרביונים אטומים, הם אף פעם לא באמת אטומים
6. לא ללבוש טרנדים שלא מחמיאים לנו
כל עונה יוצא טרנד חדש שנושא עימו את ה-בשורה בהא הידיעה. בין אם זה צבעי זרחן, חצאית פפלום, מכנסי שק או אפילו אובר-סייז. נשים צריכות להפנים שאין שום צרוך ללבוש פריטים טרנדיים, רק כי הם כאלה. אופנה היא דבר הרבה יותר נצחי שמהלל את היכולת של כל אחת מאיתנו להחמיא לעצמה באמצעות סגנון הלבוש שלה.
אז לא, אם יש לך חזה גדול, תחת גדול וירכיים רחבות, חצאית הפפלום לא מתאימה לך. אם עברת את גיל 14 את לא צריכה מכנסוני דפוק-אותי, ואם תמיד חם לך, את נוטה להזעה וגרה בישראל, אין צורך ללבוש רק עור.
אישה שיודעת להתלבש בבגדים שמחמיאים לה ועושים לגזרה שלה חסד, תמיד תראה קלאסית, שזה הרבה יותר חשוב מלהיות אופנתית.
7. להעיז יותר
זה נראה כמו ניגוד מוחלט לסעיף הקודם, אבל באמת שאין הדבר כך. הכוונה היא לא לאמץ את כל הטרנדים שנזרקים לעברנו כל חודש על ידי הרשתות שרק רוצות את כספכם. הכוונה היא לנסות ולהעז יותר. בין אם בהדפסים שמעולם לא חשבתם שיתאימו ביחד (משבצות ופרחים), או בשילובי פריטים שלכאורה סותרים זה לזה (סוודר גדול וחצאית קטנה), השנה החליטו שאתן מוכנות לתת לדברים סיכוי, ולא פוסלות אותם מראש. לכו תדעו, אולי זה יהיה שוס.
8. לא לקנות בגדים / נעליים לא נוחים
אם מדובר בשמלות סופר צמודות, עם נצנצים ופאייטים, שאי אפשר לנשום בהן ושעולות למעלה עם כל צעד וחושפות את המחטב, או זוג נעליים, שכל-כך מכאיב, שאת ממש יכולה לדמיין שהאינקוויזיציה הספרדית חזרה לנקום בך על משהו מהגלגול קודם, בגדים שלא נוחים ליותר מדקה, בעמידה, אין סיבה לקחת הביתה.
נשים צריכות להתחיל להפנים ששום דבר לא נראה יפה, אם אנחנו עסוקות בלהרגיש אי נוחות או לחילופין, פשוט לאבד תחושה ברגליים. אל תתפשרו על הנוחות (ראיתן איך נמנעתי מלהגיד "את הכי יפה כשנוח לך?).