אחרי ששרדנו את ניו יורק לונדון ומילאנו סוף סוף הגענו לעיר האורות, פריז. לא סתם משאירים אותה לסוף: שיק אין סופי נוטף מעל כל מסלול ומסלול. המעצבים יורים לאוויר מראות רעננים שלא היו פה לפני. זו עיר שהאופנה מציצה מעבר לכל פינה וכל המותגים הכי חזקים אומרים לנו מה נלבש בעונה הבאה. זו דיקטטורה מוחלטת בה להם יש את המילה האחרונה. הנה שלוש הבחירות שלי עד כה:
לנווין
"גאווה ישראלית". אין דרך טובה יותר לתאר את המעצב שעומד בראש בית האופנה לנווין. אלבר אלבז שגדל וחונך בארץ ולימים למד בבית ספר לאופנה שנקר מספק לעולם מדי עונה רגעי אושר צרופים. אלבז טוען תמיד שכשהוא ניגש לעבוד על הקולקציה הוא לא חושב על גב השמלה או על החלק הקדמי אלא על מה שבניהם.
העונה נותן אלבז לאישה שלו מענה לכל שעות היממה, חליפה לעבודה, שמלה למפגש עם חברות, שמלת ג'קט (טרנד בולט לקיץ הבא) וכמובן שמלות ערב שחלקן העליון צמוד לגוף בחיתוכים של כתף אחת או סטרפלס ולחלק התחתון צרף חצאית משי עשירה עם שסע עמוק מקדימה.
אלבז לא הסתפק באלו ולסצינת הסיום העלה חמש דוגמניות גבוהות במיוחד שצבע עורן חום לבושות שמלות ואוברולים מבדי משי קלילים ובצבעוניות של ירוקים, סגולים וכחולים בדפוסים אמורפיים. אין ספק שזו סצנה שתיחקק היטב מעל דפי הווג.
עוד אלמנט שהרים לא מעט גבות בקולקציה של אלבז: הוא העלה את הדוגמניות עם סנדלים שטוחים (כן כן). מי שידוע במראה הסקסי חושני העונה בחר להראות את האישה במראה נינוח יותר ופחות ראוותני כמו שהוא בדרך כלל אוהב. העונה אלבז בחר להשתמש בצבעים רבים, אפור קרח, שזיף, פודרה, ירוק זית אדום, פוקסיה ושחור הם רק חלק מהעושר הרב שיש לו להציע לעונה הבאה.
סטלה מקרטני
קחי פרי ותהיי לי מהממת!!! זה המשפט שעלה לי ישר לראש כשראיתי את הקולקציה. סטלה מקרתני הציגה לנו השבוע את הבשורה שלה לעונה הבאה. גופיות, חולצות, חצאיות, ג'קטים, מכנסים ושמלות שעל כולן מודפסים פירות הדר. אין דרך יותר רעננה לתפוס את העיניים העצלות של מבקרי האופנה המותשים (אחרי הכל הם כבר חודש מסתובבים בכל בירות האופנה).
מקרתני בוחרת להציג את האישה שלה במראה נונשלנטי שמאפיין אותה מאז ומתמיד לצד עבודת החייטות שהתמחתה בה עוד בימים שעבדה תחת המותג "קלואה". היא בנתה מותג חזק שנותן מענה עבור נשים מכל העולם לבגדים לכל שעות היממה. את התצוגה בחרה לפתוח עם חמש דוגמניות בחליפות שונות בצבעים בהירים (שלא לומר חיוורים) כמו ורוד פודרה, תכלת בייבי ואפור קרח. לכולן נתנה מקרתני את הפרשנות שלה לבלייזר הגברי שהיא כל כך מזוהה איתו.
גם הפעם השכילה לשלב המעצבת חומרים שונים לכדי קולקציה מלוכדת כל כך. משי, פשתן, אורגנזה, ג'ינס וקנווס בצבעוניות חיוורת לצד צבעים חזקים כמו צהובים וכחולים גרים תחת קורת הגג של המעצבת הכי מהממת בשכונה.
ויקטור אנד רולף
מעניין מה פנינה טורנה חושבת על שמלת הכלה של צמד המעצבים:
החולצה הגברית היתה נקודת הפתיחה של הצמד. כמי שמכיר ואוהב אותם כבר שנים יודע שגם עם נקודת פתיחה כזאת יבשה אין סיכוי שיהיה משעמם. אותה חולצה גברית שכולנו מכירים בסוף התצוגה הפכה למעין שמלת כלה מופרכת לחלוטין אך עם הרבה הומור עצמי. המילה סוריאליסטי עלתה לא פעם בביקורות השונות. כי באמת אין להם אח ורע בעולם האופנה.
אותה חולצה בסיסית נמתחה ושונתה לכל וריאציה אפשרית. פעם ציוותו לה מכנסיים ארוכים ופעם קצרים פעם חצאית מקסי ופעם בכלל הפכה לשמלת מיני. החולצה הגברית שכל כך מזוהה עם ג'נדר מסויים הפכה לפריט נשי וסקסי בזכות הטיפול המדויק שרק הם יכולים לתת. הכפלות של חפתים, שרוולים גדולים במיוחד, עיוות פרופורציות, משחק של אורכים ושימוש בטקסטילים שונים נתנו פרשנות רעננה שמושג הכי שחוק במלתחה הגברית.
התמונות לקוחות מתוך האתר: www.style.com
ירון ברכה בצלאל הוא מעצב שמלות ערב ושמלות כלה.