ממזרות היא סוגיה שנוטה להעסיק אנשים שנקלעים למצבים שונים. בדרך כלל המדובר באחד משני המצבים שלהלן:
מצד אחד, ישנן נשים עגונות שבעליהן מסרבים לתת להן גט תוך שהם מותירים אותן כבולות בכבלי הנישואין. נשים אלה, מנועות מלהתחתן בשנית ואף אין ביכולתן להביא ילדים נוספים לעולם, שכן ילדים אלה ייחשבו כילדים אשר נולדו לאישה נשואה שלא מבעלה ולכן, דינם להיות ממזרים לדורי דורות.
מצד שני, קיימים אבות אשר מצויים בשיאו של סכסוך גירושין וכאשר מגיע נושא תשלום המזונות, לפתע צצים לאותם אבות ספקות בנוגע לאבהותם על הילדים לגביהם מתבקש תשלום המזונות. ברגע זה, אותם אבות שעד לפני רגע קט היו מסורים לילדיהם, מבקשים לערוך בדיקת אבהות בטענה כי יש להם ספק לאבהותם ומכאן, כהיקש שנראה להם כמעט וטבעי לחלוטין ? הם לא צריכים לשלם מזונות.
בכל הנוגע לסוגיית הנשים העגונות, נראה לי שאין טעם להכביר בנושא. המדובר בסיטואציה קשה מנשוא אשר נכפית על אישה בעל כורחה ומחייבת אותה הלכה למעשה, לכבד את נדרי הנישואין אותם נדרה לבעלה בשעת שמחתם, מתחת לחופה, כאשר בפועל, הצדדים אינם נשואים מזה זמן רב והבעל מסרב לתת לאישה את גיטה מטעמים פסולים ? רק בגלל שהדת כביכול מאפשרת לו לנצל מצב זה לרעה.
כאמור, נשים אלה מנועות מלהמשיך בחייהן, לרבות להינשא בשנית ולהביא ילדים נוספים לאוויר העולם.
הסוגיה השנייה אותה הזכרתי לעיל, היא הסוגיה שברצוני להבהיר.
השבוע הגיע למשרדי בחור צעיר שמצוי בסכסוך גירושין עם אשתו. לזוג יש שתי ילדות קטנות.
בתחילת הפגישה, התרשמתי מדבריו של הבחור, כי בנותיו הינן בבת עינו.
ואולם, למרבה ההפתעה, כאשר השיחה התקדמה והעמיקה והגיעה לנושא תשלום המזונות, החל הבחור הצעיר לעוות את פניו באי נחת.
בתום הפגישה, לאחר סקירה מלאה של הליך הגירושין הצפוי לו, התוודה הבחור כי הוא סבור שבתו הקטנה אינה בתו הביולוגית, אלא פרי מעשה אסור אותה עשתה אשתו עם אחר בעודה נשואה.
בשלב זה, הסברתי לבחור כי ספקותיו ככל שקיימים באשר לזהות אביה הביולוגי של בתו הקטנה, אינם רלוונטיים.
ילדים אשר נולדים להורים נשואים, לעולם ייחשבו כילדיהם הביולוגיים של אותם הורים. גם אם קיימות אי אילו ספקות בנוגע לאבהותם של אותם אבות על ילדיהם, ספקות אלה ירדו עימם לקבר.
ככלל, אין ערכאה שיפוטית אשר תתיר ביצוע בדיקת אבהות לילדם אשר נולד להורים נשואים. הסיבה לכך הינה פשוטה ? חשש לממזרות.
בית הדין הרבני שהתורה וההלכה היא נר לרגליו, לא ייקח על עצמו את הסיכון ויורה על ביצוע בדיקת אבהות עקב חשש לממזרות.
דווקא בשל בקיאותו בהלכות ישראל, בית הדין הרבני נמנע מלסכן את מעמדו של ילד כממזר ? השלכה אשר נגררת ונמשכת על פני דורות שלמים.
כמובן שהאמור על בית הדין הרבני חל, קל וחומר, על בית המשפט לענייני משפחה, אשר נחשב כביכול לנאור יותר מערכאתו המקבילה.
לסיכום, אבות נשואים ויקרים אשר מצויים בסכסוך גירושין, אנא הימנעו מעיסוק באשר לספק אבהותכם על ילדיכם.
מעבר לעובדה שעיסוק זה אינו מביא לאי אילו תוצאות משפטיות, הוא גם מחריב את עולמכם ועלול להחריב את עולמם של ילדיכם ? וחבל שכך.