רוצים לסגור חשבון?

אני שונא לריב. באמת. אבל אני מאוד אוהב את המילה מדון. זה תמיד נשמע לי כמו בעלה של אסתר שלנו מהקבלה, שעדיין נדמה כאילו היא לובשת בהופעות את הבגדים של הבת המאוד רזה שלה.

 

כולם נקלעים לפעמים לעימותים וחיכוכים עם העולם שסביבם. שלא לדבר על רוב האנשים שאני מכיר שחיים בזוגיות , ומבלים חלקים גדולים מזמנם בלהתווכח ולריב. לפעמים הם מתווכחים על דברים ערכיים ומשמעותיים, ולרוב על דברים פצפונים וקטנוניים. כמובן חוץ מכותב שורות אלה, וממי שקורא אותן כרגע…

 

העניין הוא שאם מוסיקה אמורה להקיף את חיינו ולכסות את קשת הרגשות האנושיים, די מפתיע לגלות שאת מספר השירים העוסקים בריב ובחיכוכים בין אנשים, בעיקר באיזורים הרומנטיים, אפשר לספור על אצבעות יד שמאל של טרומפלדור.

פשוט כמעט אין שירים כאלה בכלל.

אני מניח שהסיבות די ברורות. כותבי שירים הרוצים גם להתפרנס משיריהם, נוטים לחשוב שהמאזין הממוצע לא רוצה להיטרד במקומות האפלים יותר והפחות ורודים של החיים. לדעת רובם הוא מעדיף שירים הכוללים את כל ההטיות של השורש א.ה.ב , את כל הכינויים מצועפי העיניים בהם מכנים אנשים לא אמיתיים את בנות או בני זוגם הווירטואליים, וגם נשמה כפרה ועיוני עוד לא הזיקו לאף שיר.

 

אבל החיים מורכבים מרבדים נוספים ומצבעים אחרים בנוסף לוורוד. חוץ מזה, שכל בן אדם שפוי יודע שויכוח טוב, בדומה לכל אתגר מחשבתי נוסף, מוליך לעיתים להמון דברים מוצלחים.

אז חיפשתי שירים שעוסקים בריבים ועימותים. 

במובן האישי, כמובן. שירים פוליטיים על סיכסוכים לאומיים מצריכים טור נפרד. היבול הוא די דל, אני חייב להגיד.

 

אתחיל בשיר נבזי שכתב לנון אחרי פירוק הביטלס לשותפו לשעבר, מקרטני. בשיר "HOW DO YOU SLEEP"  הוא לועג בבוטות למוסיקה שלו וליפי מראהו לכאורה, ומשתמש בתותחים כבדים במיוחד. (ג'ורג' האריסון מנגן בשיר הזה, כך שהיחסים בין חברי הלהקה עם פירוקה ברורים).

 

דורי בן זאב כתב בתחילת שנות השבעים את השיר  "השנה היפה ביותר בחיי" שמילות הפיזמון שלו הן: "כי באמת ובתמים אני שונא אותך, ובלילות אני חושב רק איך לגמור איתך, וכשאת באה עם חיוך של עטלף, אני אומר לך שאני נורא עייף, ובכלל מה דעתך להתנדף…"

אכן מילים הקונות מיד לבבה של בחורה ממוצעת…

 

"תיאטרון רוסי", של אביתר בנאי, עוסק בבעייתיות של מערכת יחסים סבוכה, יהלי סובול מביע בנימוס בשיר "על הרצפה" את רצונו לשבור את ידה של אהובתו ומיד לתת לה רחמים, ירמי קפלן מתעמת בחריפות עם חברתו ב"מודדת" ומשווה את מילותיה לסכינים, בשיר "דבש" השם מסתיר עכירות רבה בין בני הזוג השרים את הדואט.

 

 

ואם כבר בזוגיות עסקינן – אחד הז'אנרים הבעייתיים ביותר הם שירי "סגירת חשבון" בין בני זוג, שנעים בין הסארקזם של קרלי סיימון ב "YOU'RE SO VAIN" (בו שר נשוא השיר {כנראה}, מיק ג'אגר, קולות רקע) לבין הבוטות של מיכל אמדורסקי ב "רוק סתם".

 

אריק איינשטיין פתח עימות חזיתי חריף עם עולם העיתונות ב"עיתונאי קטן שלי" אחרי פרסום צהוב יותר מצעיף של מכבי תל אביב שקרא ב"מעריב".

 

וכמובן יש את שירי הילדים על ריבים, שמשום מה, כמו הילדים עצמם, נראים תמיד מתוקים יותר  – כמו "אתמול רבתי עם גיורא" מ"הכבש השישה עשר" למשל.

 

וכמו שפתחתי אסיים בביטלס.  בשיר  WE CAN WORK IT OUTמציבים  מקרטני ולנון מודלים שונים, כל אחד לפי אופיו, לריב עם בת הזוג.

אני בטוח שיש עוד המון שירים, בטח לכם יהיו רעיונות טובים לא פחות, בינתיים – תשתדלו באמת להשתמש בשירים ובמוסיקה כדי להביע או לפתור את החיכוכים ביניכם. 

 

האלטרנטיבות, כמו שמראה ההיסטוריה, הרבה הרבה פחות מוצלחות.

תגובות (0)
הוסף תגובה