עם תהליך מדיני תקוע, אביגדור ליברמן בהמתנה למשרד החוץ ונפתלי בנט עם זכות וטו – הביקור של ברק אובמה בישראל מעורר בעיקר קריאות "פחחח". או כמו שסבתי הפולנייה הייתה אומרת – תקווה זה לא.
עוד ב Onlife:
בין מארחת נעימה לאישה עם אג'נדה ומטה משלה
השבוע לימדה אותנו אודליה כרמון (לשעבר יועצת התקשורת של נתניהו), כי בלשכת ראש הממשלה יש מוח אחד שנחלק בין שני אנשים, שמקבלים את ההחלטות על חיינו – שרה נתניהו מחד ובנימין נתניהו – מאותו חד בדיוק. ואם ביבי, כמו שהסבירה כרמון, תמיד מוותר, אז גורלנו נתון בידי שרה וגחמותיה. מכאן שיותר משאנחנו צריכים לראות נשיא עם שאר רוח, אנחנו כנראה צריכים לדעת שיש גם אשת-נשיא/ראש ממשלה עם שאר רוח. יותר משאנחנו זקוקים לברק אובמה, אנחנו חייבים ללמוד שיעור מהגברת הראשונה מישל אובמה.
בעונה האחרונה של "הבית הלבן", מנסה לברר אשת הנשיא הנבחר כיצד עליה לנהוג במהלך כהונתו. "יש לך שלוש אפשרויות", מסבירה לה אחת היועצות (הציטוט מתומצת הזיכרון): "את יכולה להיות מעין מארחת ושגרירה של רצון טוב, את יכולה להיות בעלת מטה ואג'נדה משלך, ואת יכולה להיות משהו באמצע". מישל אובמה הצליחה למצוא את האמצע המיוחל הזה מהרגע הראשון.
עורכת דין בהשכלתה, אובמה מייצגת עבור נשות ארצות הברית דמות של אם ורעיה, שמדגישה עד כמה חינוך הילדים והטיפול בהם הוא ממד בחיינו שלא ניתן לדחוק מחוץ לשדה הציבורי. בד בבד, הגברת הראשונה מנצלת את העמדה אליה נקלעה כדי לקדם אג'נדות שקשורות בבריאות הציבור, ביניהם קמפיין נגד השמנה של ילדים, ואלה היו רק ארבע השנים הראשונות.
הצליחה למצוא את האמצע המיוחל מהרגע הראשון. מישל אובמה (צילום: אתר הבית הלבן)
מה שרה נתניהו עשתה בשביל המדינה?
ואנחנו מה? אנחנו קיבלנו את שרה נתניהו, שלא בחרה באף אחת מהאפשרויות המוזכרות מעלה, אלא שברה את המודל לגמרי. הרוב המכריע של המידע על פועלה של אשת ראש הממשלה נמסר לנו דרך שמועות וכתבות תחקיר. כך, במקום לנצל את תשומת הלב הציבורית כדי להעלות נושאים חשובים לסדר היום, נתניהו מושכת בחוטים מאחורי הקלעים. בערך הויקיפדיה שלה, אגב, מפורטות מיני פעילויות בארגוני רווחה – אך האם המטרות של ארגונים אלה, והאוכלוסייה שהם מייצגים קודמו הלכה למעשה על ידה? איזה ייצוג היה לפעילות הזאת בחקיקה?
המעורבות של גברת נתניהו בהחלטות הקריטיות ביותר של חיינו היא כנראה נושא שעוד ישפכו עליו מילים רבות. ייתכן שהיה לכולנו פחות אכפת אם הייתה תחושה שהעזרה שלה אכן תורמת. וכן, יכול להיות שיום אחד נקום, ונגלה ששרה נתניהו עשתה בשביל מדינת ישראל גדולות ונצורות. יכול להיות שנגלה שהכל הוא מסע רדיפות של תקשורת שמאלנית, שמנסה לפגוע בנתניהו דרך אשתו. אבל למרבה הצער, החיים שלנו לא מתגלגלים ככה לעיתים קרובות.
עמדה בעייתית בעיניים פמיניסטיות
לא לשווא דמותה של האישה הראשונה מקבלת בפוליטיקה האמריקאית משקל רב כל כך בקמפיין – היא נואמת לא מעט, מופיעה בתוכניות אירוח ומגויסת כולה לקמפיין. מישל אובמה קפצה על ההזדמנות הזאת, לא בחמדנות או בתשוקה לכוח, אלא ברצינות וביראת כבוד.
תפקיד "האישה שאיתו" הוא עמדה בעייתית בעיניים פמיניסטיות. גם מישל אובמה נפלה לעיתים לפחים שהוא טומן, כשהראשון בהם קשור למסורת האמריקאית מטופשת – בה מתחרות נשות המתמודדים לנשיאות באפיית עוגות. אבל רוב הזמן אובמה היא מודל לחיקו לנשים, הן כדמות דינמית, מלאה בסטייל ותעוזה, והן כדמות ייצוגית, שמבינה את כובד האחריות שמוטל על כתפיה.
השבוע לימדה אותנו אודליה כרמון (לשעבר יועצת התקשורת של נתניהו), כי בלשכת ראש הממשלה יש מוח אחד שמתחלק בין שני אנשים, שמקבלים את ההחלטות על חיינו – שרה נתניהו מחד ובנימין נתניהו – מאותו חד בדיוק. ואם ביבי, כמו שהסבירה כרמון, תמיד מוותר, אז גורלנו נתון בידי שרה וגחמותיה. מכאן שיותר משאנחנו צריכים לראות נשיא עם שאר רוח, אנחנו כנראה צריכים לדעת שיש גם אשת-נשיא/ראש ממשלה עם שאר רוח. יותר משאנחנו זקוקים לברק אובמה, אנחנו חייבים ללמוד שיעור מהגברת הראשונה מישל אובמה.
השבוע לימדה אותנו אודליה כרמון (לשעבר יועצת התקשורת של נתניהו), כי בלשכת ראש הממשלה יש מוח אחד שמתחלק בין שני אנשים, שמקבלים את ההחלטות על חיינו – שרה נתניהו מחד ובנימין נתניהו – מאותו חד בדיוק. ואם ביבי, כמו שהסבירה כרמון, תמיד מוותר, אז גורלנו נתון בידי שרה וגחמותיה. מכאן שיותר משאנחנו צריכים לראות נשיא עם שאר רוח, אנחנו כנראה צריכים לדעת שיש גם אשת-נשיא/ראש ממשלה עם שאר רוח. יותר משאנחנו זקוקים לברק אובמה, אנחנו חייבים ללמוד שיעור מהגברת הראשונה מישל אובמה.
עוד ב Onlife: