אתמול בשעה טובה ומוצלחת אחרי יובש של תקופה לא ברורה יצאתי לדייט.
נפגשנו קרוב לעבודה שלי, במקרה גם קרוב למגורים שלו.
ת' בחור נאה עד מאוד (בקיצור, חתיך) בן 35 איש הייטק שעבר את משבר שנת 2008 בהצלחה.
בחור מקסים שהחליט לבדוק את הגבולות הבלונדינים שלי, או ליתר דיוק האם באמת ועד כמה יש לי הומור עצמי כבר על הרגע הראשון….
התיישבנו על הבר והמחמאה הראשונה שיצאה לו מהפה היא שאני נראת כמו רב מלצרים, לכי תסבירי לו שאת החצאית ואת החולצה ואת כל ההופעה הבכלל לא מתאמצת שלי אני חישבתי בערך 30 פעם בראש לפני שהחלטתי ללבוש את זה לעבודה, ברור, רק ככה אני הולכת לעבודה כל יום..
מחמאה מספר שתיים הייתה קשורה למנת המשכל שלי, לא זוכרת מה בדיוק, סבבה, בלונדינית הבנתי, לא חכמה במיוחד, אבל עוד לא לקחתי לגימה מהבירה, ואתה כבר מחליט לתקוף, רגע תן להתעקלם, להדליק סיגריה, חכה!
כמה נמאס לי מהדייטים הראשונים האלו, אולי זאת הסיבה שלא יצאתי אליהם תקופה…
מה את אוהבת לשתות? יין לבן, לא סובלת וודקה, טקילה ייגר ועוד כמה משקאות שהרשימה שלהם כל כך ארוכה וכל כך קשורה לחיבוקים שלי עם האסלה שחסכתי לו וגם לעצמי את הזכרונות הסקסיים האלו, במיוחד בדייט הראשון.
ומה אתה? כנ"ל רק שאני מעדיף יין אדום (אגב, גם הוא לא מחבב את אותם המשקאות מאותן הסיבות)
שיחת קורות החיים התנהלה ברמה הבסיסית ביותר, צבא, לימודים וכד', עוד כמה מחמאות לא חביבות, כמה מחמאות מאוד חביבות, כאלו שקונות כל בחורה. מדהים איך אני מוצאת את עצמי כל הזמן שומעת את אותן המחמאות ואיך כל פעם מחדש אני קונה אותן בשקל. יש לך עיניים יפות אמר ת', ואני כמו בחורה טיפוסית שהמוח שלה קצת החליט להתנתק לרגע מתמוגגת מאושר, תודה בליווי חיוך דבילי. אם הייתי מסתכלת על המצב מהצד בטוח שהייתי בועטת בעצמי.. הלו, תתעוררי, הוא צריך לכפר על השטויות שיצאו לו מהפה לפני חצי שעה ואת הרי יודעת שאת לא באמת כזאת מקסימה…
כנראה, או שאולי זאת האגוצנטרית שבי אבל למישהו שם למעלה קומדיית המצבים הזאת לא הייתה מספיק משעשעת אז הוא החליט להוסיף קצת עניין.
מישהו התיישב לידי , ות' היה חייב לעשות שיחת טלפון, אז הוא יצא לשרותים עם הנייד, כי אני בחורה ואני ממש לא מבינה.
המישהו ניצל את ההזמנות להתחיל איתי שיחה הזויה שנשמעת בערך כמו המשפט- "את באה לכאן הרבה?"
ת' חזר והתחיל להשתין סביב הטרטוריה שלו, קרי אני, הרי זה לא משנה אם הוא היה מעוניין או לא, ברגע שיש תחרות התמונה משתנה. פתאום מצאתי את עצמי קרובה אליו במיוחד, הרגליים שלי בתוך הרגליים שלו, במילים פשוטות- "אתה שם לידה, רואה? היא איתי"
הוא ליווה אותי לאותו, הנשיקה… אוווו… הנשיקה. הזכירה לי מה עוד לא יצא לי לעשות חוץ מלצאת לדייטים…
בקיצור, אני חצי מרחפת, חצי מאוהבת וחצי מנסה לחזור למציאות (יצא אחד וחצי, אבל יש מצב שאני סובלת מפיצול קל באישיות, אז זה בסדר), עבר יום שלם והוא לא התקשר…
אז אני שואלת אותך, אדון ת', אם הכל זרם, היה קליק, אני די בטוחה, אז מה?! מה לעזאזל הבעיה שלך? להרים טלפון, גם אם להגיד שאתה לא מעוניין….
ו