עד שנות ה-60 המוקדמות, עיצוב עטיפת התקליטים היתה בעיקר פעולה טכנית עם מעט מאוד עיצוב.
הגרפיקאי היה מטעם בית הדפוס ואיש לא השקיע מחשבה בעיצוב של הצד האחורי של עטיפת התקליט. לעתים קרובות הוא שימש לצורך פרסומת של כותרים אחרים של החברה המפיקה, או למלל רב.
רוב הדימויים שעל החלק הקדמי של העטיפה היו "מן המוכן" ושיקפו בעיקר דימויים ישראליים פשוטים מאוד: שיבולים, כובע טמבל, חקלאות.
סקאלת הצבעים היתה מצומצמת. אחד המאפיינים של אלבומים עם שירי לוחמים הוא הדפסי עץ ותחריטים. מאפיין שהתכתב עם הקו הכנעני שהיה נפוץ בעיצוב ובאמנות בישראל בשנות ה50.