איך להתאהב במה שאנחנו שונאים לעשות?

הבחירה בין הווה לעתיד

קבלת החלטה על שינוי אורח חיים היא אתגר גדול ביותר, המחייב אותנו להתמודד עם דילמת הבחירה בין הווה לעתיד. למעשה, אנחנו יודעים שאנו רוצים תפריט בריאותי לעתיד, אך נמנעים מלעשות זאת עכשיו. נדמיין אילו קולות נוכחים בשיחה פנימית של אדם עם עצמו סביב הדילמה:

 

הנוחות שבהווה – ההווה כל כך נוכח, אמיתי ומפתה ואין סיבה לשנותו.

 

כאב העתיד– הדברים שאנחנו צריכים לעשות לטובת השינוי הם בדרך כלל משעממים, לא נוחים ואפילו מכאיבים.

 

התמדה– אם עושים שינוי, יש להתמיד בו כל החיים. אך מה ערך המאמץ לעשות ספורט ולשמור על דיאטה, אם עלינו להתמיד בכך כל החיים? מניסיון העבר, זה מצליח לתקופה מסוימת, במאמץ מרוכז, ולאחר ההגעה ליעד, חלה נסיגה אחורה.

 

לרוב האנשים קשה להתחיל בשינוי בגלל שהם מתקשים לראות לטווח הארוך את העתיד, שאינו ודאי, לעומת ההווה המוכר והאהוב. כלומר, אנשים יודעים כמה טעים השוקולד שהם אוכלים כעת, ולכן מתעלמים מההרגשה לגבי כיצד תשפיע אכילת השוקולד בעתיד. על מנת לבחור בין הנאה מיידית לתשלום מאוחר יותר, צריך לקחת צעד אחורה על מנת לראות ממרחק, ולהרגיש את העתיד.

 

החדשות הטובות הן שאם נתאמץ לחשוב על תוצאות לטווח ארוך של הפעולות שלנו, נוכל להתגבר על הטיות שמחוברות לחשיבותנו לטווח קצר. לחשוב אחרת, מאפשר לתכנת מחדש את האוטומט שלנו, ולקבל החלטות לא צפויות. אנחנו טובים בלעשות מה שאנחנו נהנים ממנו. אם נמצא דרך ליהנות ממה שאנחנו שונאים היום, אם רק נחליף את מה שאנחנו לא אוהבים במה שאנחנו אוהבים, לא נצטרך לסבול כל כך את המאמץ של דחיית סיפוקים או הסרת דחפים.

 

לאהוב את מה שאתה שונא

אנחנו יכולים לנקוט פעולות שישנו את התחושות שלנו ע"י הבלטת העתיד, הפיכתו לברור וחד יותר, ובכך נלמד לאהוב את מה שאנחנו שונאים. איך נלמד זאת?
נכחיד הרגלים רעים ונתחבר לכאב שהתענוג המיידי גורם לנו בסופו של דבר, נחזק הרגלים טובים ונחשוב על הרווח שנקבל מהרגלים בריאים חדשים, ונהפוך את ההרגלים החדשים למהנים.

חמש שיטות חשיבה

רובנו ביקרנו בנקודות שיא בעתיד ויודעים מה יקרה לנו אם נמשיך בדרך זו בהווה. אנחנו פשוט לא מרגישים את זה, בגלל שאנחנו נוקטים במגוון 'טריקים' מנטאליים בכדי להימנע מההרגשה הזו.

המטרה בחמש שיטות החשיבה שלפניכם היא להתאהב במה שאנו לא אוהבים לעשות, ולהפוך את העתיד הרצוי לבן ברית. ניתן לבחור את השיטה המתאימה באופן אישי, זו שתפעיל אותנו בדרך הטובה ביותר:

 

לבקר את ברירת המחדל העתידית– לפתח חשיבה הבוחנת את החיים בעתיד אם נמשיך לנהוג כפי שאנו נוהגים היום. לבחון מה עלול לקרות לנו במקרים הגרועים ביותר, להביא את המידע הזה לקדמת המודעות ולא להתעלם ממנו, אלא להיעזר בו לדחוף אותנו לכיוון הנכון. בנוסף, בקרו מכר שחי בגבולות ודפוסים שונים, מאתגרים ומפחידים בכדי לנצל את ההזדמנות ללמוד על ההווה והעתיד שלנו.

למלא את ההווה: לספר את כל הסיפור בצורה חיה– ללמוד לספר את כל האמת על פעולות לא בריאות שלנו, כלומר אדם מכור לשוקולד לא יספר רק שאכל קינוח בארוחה משפחתית, אלא יספר את הסיפור במלואו ויציין שלמחרת חזר וקנה שוקולד וחיסל אותו בדקות ספורות… לפתח חשיבה המספקת תיאור חי של ההשלכות למעשים, במונחים כמה שיותר מדויקים ושפה נמרצת. לא לומר "לא בריא" או "בעייתי", אלא פשוט לדבר על המחלה, על חוסר היכולת לעמוד על הרגליים.

באופן דומה יש לתאר בצורה חיה מה יקרה כשנבחר בדברים הנכונים. לדוגמא, לא רק שנהיה בריאים, אלא נוכל לבלות זמן במשחק עם הנכדים או ללכת כל יום 10 ק"מ.

 

מהם הערכים התומכים שלי– כדאי לשאול את עצמנו אילו מן חיים נרצה ליצור לעצמנו? לאילו עקרונות אנו פונים, ומה אנו מוכנים להקריב? מהם האיכויות שלנו, התכונות המאפיינות הקיימות אצלנו?

כך נמקד את המוח באספקטים חיוביים ולא שליליים, ולא נתעסק ללא הרף בכמה קשה לוותר על דבר מסוים. כלומר, תשומת הלב תתמקד בערכים בהם אנו תומכים, נחשוב שאנחנו הופכים לבריאים ולא נדגיש את העובדה שאנחנו "מוותרים", "מורעבים" וכדומה. נבטיח לעצמנו עתיד וניצמד להבטחה הזו, נקריב בכדי להגיע למקומות טובים ונכונים יותר שאנו רוצים אותם.

להפוך זאת למשחק– את המוטיבציה לבצע שינויים נוכל לחזק על ידי הפיכת האתגר למשחק. המשחק עצמו מורכב משלושה אלמנטים: זמן מוגבל, אתגר קטן ותוצאה. למשל, אדם שהחליט להתחיל לבצע הליכה יקציב לעצמו 30 יום על מנת להקציב את קצב ההליכה. הוא מתחיל למדוד זמן ומרחק מידי יום תוך הצבת אתגר לעצמו, ברמת קושי המסלול או המהירות (מעבר למסלול עם עליה, עלייה ל-5 ק"מ וכד'). ניתן לבצע רישום לתוצאות ולסמן תוצאות מיוחדות בכדי להדגיש הישגים.

יצירת הצהרת מוטיבציה אישית– הצהרה טובה יכולה לכלול התייחסות לברירת מחדל עתידית, לספר למעשה את כל הסיפור ולהישען על ערכים מהותיים.

 

שיטות החשיבה הללו ניתנות ליישום באמצעות כתיבה אישית, דרך שיחה עם אדם קרוב או שיחה עם מאמן. הן מהוות הקדמה לבניית מוטיבציה אישית לשינוי.

 

לסיום, לפניכם כמה שאלות שעוזרות לבדוק את המוטיבציה האישית שלכם לשינוי. אלו לא שאלות של כן/לא, אלא שאלות למחשבה שעובדים עליהם במהלך האימון האישי:

 

1. מה אני רוצה לרדת במשקל ולשפר כושר גופני?

2. מהי ברירת המחדל – מהו התסריט הגרוע ביותר בכל תחומי החיים אם לא אשנה הרגלים?

3. מה הדימוי העתידי שלי – מה אני רוצה להשיג בשביל עצמי?

4. מי אני במיטבי, במצב הטוב ביותר שלי?

5. אילו עקרונות וערכים מנחים אותי לקראת תוכנית שינוי?

6. אילו איכויות או תכונות חשובות אני רוצה לפתח או לחזק?

7. מהי הצהרת ההבטחה שלי לעצמי?

 

זכרו – על מנת להתחבר לעתיד הרצוי ולסיבות שבגללן רוצים שינוי, כדאי לדמיין בצורה ברורה ואמיתית מה יקרה אם לא נבצע את השינוי, ומה יקרה במידה והשינוי אכן יתבצע.

כדאי לחשוב מה גורם לנו הנאה, מה חשוב לנו, ולייצר חוזה פנימי שלנו עם עצמנו המגדיר למה אנו מתחייבים מעתה והלאה לעתיד חיינו.

 

 

 

 

טל שקד היא מאמנת אישית בתחום הבריאות, אורח חיים וסוכרת במרכז DMC לטיפול בסוכרת והשמנה.