הצמדת תג מחיר לפגיעה בנשים, הוא צעד הכרחי ומתבקש בדרך להשגת שוויון בין המינים. לכל אחת מאתנו הנשים ישנה הזכות ואולי אף חובה לתבוע פיצוי בגין פגיעה שנגרמה לנו, כי ככל שחולף הזמן מתקבעת מציאות בה לפגיעה בנשים אין מחיר ההכרה הזו מחלחלת בי לאחרונה, לאחר שנים בהן אני מייצגת נשים נפגעות עבירות מין ורשלנות רפואית ועונה שוב ושוב על השאלה האם המקרה שלהן מתאים לתביעת נזיקין. בעצם, הן ביקשו לדעת האם תחושת העוול שהן חשות תואמת את התפיסה של מערכת המשפט בישראל.
כעורכת דין עניינית, עיינתי במסמכים ובמידע שניתן לי וסיפקתי להן את הערכתי באשר לסיכויי התביעה. אלא שלאחר ההסבר הענייני גלשתי "לשיחת נשים" ושאלתי אותן האם הן באמת רוצות להיכנס להליך המשפטי, ביררתי האם הן לא מעדיפות להסתכל קדימה במקום לשוב ולחטט בפצע הכואב (ונתעלם לרגע מכך שזו גישה בעייתית עבור עו"ד העוסקת בתביעות נזיקין). וכך חזרתי על אותה מנטרה שוב ושוב, עד שיום אחד, כאמור, זה היכה בי. אני שמכנה את עצמי פמיניסטית רדיקלית משתפת פעולה עם דיכוי נשים. הרי בכל פעם שאני מייעצת לאישה לא לתבוע, אני בעצם מייעצת לה לוותר על זכויותיה ומייעצת לה לוותר למי שפגע או התרשל, ולמעשה, לשאת במחיר בפגיעה לבדה.
אז שאלתי את עצמי איך למרות שמחנכים אותנו כי לכל דבר יש מחיר, כשאנחנו מגיעות לגיל בגרות אנחנו לפתע שוכחות שגם אחרים צריכים לשלם על פגיעה או התרשלות כלפינו, ושלא רק אנחנו נושאות באחריות כלפי כל מי שסביבנו, גם הם נושאים באחריות כלפינו. עם תובנה זו שיניתי את הגישה מהקצה אל הקצה. אמנם שבתי והסברתי את הקשיים והמחיר שצריך לשלם בעבור ניהול הליך משפטי, אך בו זמנית המלצתי לכל מי שפנתה אליי לייעוץ, והיה לה בסיס לתביעה, כי עליה לתבוע. ואז גיליתי להפתעתי שהשינוי המדובר חל רק בי. ואז הבנתי שאנחנו הנשים הורגלנו וחונכנו לטפל באחרים, להסתכל כל הזמן לצדדים, לבדוק מה יגידו, איך זה ייראה, ואיך זה ישפיע על אחרים. כך בלי לשים לב הסטנו את הדיון מצרכינו, לצרכיהם של אחרים. רק שכחנו שצרכינו שזורים בצורכיהם של אחרים ולפעמים להחלטה מוטעית שמישהו אחר קיבל יש השפעה בלתי הפיכה על חיינו, שכתוצאה ממנה נידרש לטיפול רפואי ונפשי אשר עולה כסף, הרבה כסף, שנצטרך להמשיך ולגדל את ילדינו מציאות שעולה שגם היא עולה הרבה כסף ולכן אנחנו לא יכולות להמשיך לשאת את העול לבד על גבינו. וכך מצאתי את עצמי שוב ושוב מסבירה שאין קשר בין זכותן לפיצוי בגין המחדל או הפגיעה שנעשתה להן לבין אהבתן לילדיהן, לבן זוגן או לעצמן. יותר מכך, העובדה שהאירוע מאחוריה לא אומר שלא נגרם לה נזק שימשיך וילווה אותה.
אין ספק שהמהפכה הפמיניסטית על גווניה השונים הביאה לשינוי משמעותי ביחס לנשים בחברה והרחיבה את מגוון האפשרויות העומדות בפניהן, אך לצערי מהפכה זו לא הביאה לשינוי בתחושת הזכות של נשים לתבוע את המגיע להן ובמסגרת זו לתבוע פיצוי בגין הפגיעה בגופן, בנפשן ובאיכות חייהן. הגיעה השעה להצמיד לפגיעה בנשים תג מחיר, כי בעולם שבו כסף קונה שירותים, צריך להבהיר כי לפגיעה בנשים יש מחיר, וכי הנשים לא תישאנה לבדן במחיר זה.
כסף ופיצוי אינן מילים גסות והגיעה השעה שנלמד לדרוש אותם.