אחרי 4 שנים מדהימות, מגעילות, טובות, רעות ומסעירות, החלטנו לעזוב את תל אביב ולעבור לגור אצל ההורים של אמני בכפר סבא. 4 שנים של שכר דירה, קבצנים, מסעדות, בגדי מעצבים, מסיבות, לחות וים הסתיימו ועכשיו הזמן לחשוב על העתיד, לצמצם את חיי הנהנתנות שלנו ולעבור לשלב בוגר ואחראי יותר? אחרי הכל אנחנו הולכים להיות הורים.
הסידור דווקא לא כזה נורא, תהיה לנו קומה נפרדת עם מטבח סלון וכול מה שצריך. הרציונל כמובן כלכלי, גם ככה אנחנו צריכים לעבור לדירה יותר גדולה וגם ככה הקרבה להורים חשובה לנו עכשיו יותר מכל דבר, אז נגור אצל ההורים כמה שאפשר, ככול הנראה עד קצת אחרי הלידה, נחסוך קצת כסף וככה נרגיש פחות בלחץ כאשר הילד יגיע.
הדבר הכי מבאס במעבר זה המרחק ממקום העבודה. זה אומר שעות בפקקים, אני מקווה שזה לא יהיה קשה מידי.
השבוע פרסמתי בפייסבוק את הדירה וממש תוך כמה ימים כבר מצאנו זוג חמוד שיחליף אותנו.
זה אומר שצריך להתחיל לארוז את הפקלאות ולהתחיל להעביר את הסחורה. אוףףףףףףףף.
דבר מעניין נוסף שקרה השבוע זה התיאבון של אמני? שתהיה בריאה כאפרה עליה, יש לה רעב לתפוח אדמה.
לא משנה איזה ובאיזה צורה: צ'יפס, תפוח אדמה אפוי, תפוח אדמה עם שמנת, בלי שמנת, פרוס דק, קוביות העיקר שיהיה תפוח אדמה.
