הכל התחיל בהודעה תמימה למדי שהתקבלה בנייד שלי מרשת הנעליים TO GO, שבישרה על מבצעי סוף הקיץ במחיר הפעוט של 2 זוגות ב-49.99 שח בלבד. קונה מנוסה לא תרשה לעצמה להתעלם מההודעה מפתה, ולכן גררתי את הבלוגרית רוני פורת זינר מהבלוג Pink with style לחנות טו גו הקרובה, שתחווה את דעתה האופנתית על הנעליים, והאם אפשר לאתר שם מציאות.
בסניף to go בדיזינגוף סנטר, קיבלה את פנינו מוכרת סופר נחמדה (השם שמור במערכת) שלמרות שלא אמרנו לה שאנחנו במשימה עיתונאית, ומדדנו כמעט את כל הנעליים בחנות, שמרה על קור רוח, ולא הקשתה למה אני מצלמת נעליים במקום לקנות אותן. שאפו.
כשנכנסנו לחנות, גילינו שלמעשה לא כל החנות בהנחה, אלא רק סנדלי ילדים, אבל כל החנות היא סוג של מבצע לכל דבר: המחירים נעים בין 2 זוגות ב-50 שקל ל-2 זוגות ב-130 שקל. כאמור, עסקה משתלמת לכל כיס.
החנות עצמה מאורגנת בצורה מעט מבלבלת (למה לא להציב את כל הנעליים באותו טווח מחירים במקום אחד?) אבל היא מציגה מקסם שווא של אופציות ראויות בשלל צבעים.
אז התחלנו לתור אחר הזוגות שמצאו חן בעינינו, שיראו סבירים עד ראויים על הרגל ויהיו במידה. איך לומר, קשה לומר שנחלנו הצלחה.
נתחיל עם הנעליים במחיר הנמוך ביותר:
2 זוגות ב-50 שקלים
בקטגוריית הנעליים הזולות ביותר האופציות היו מועטות מאוד, ופחות אטרקטיביות בהשוואה לשאר החנות. בסופו של דבר מצאנו 3 זוגות נעליים שבכל זאת הצלחנו לשים עליהם את ידינו, ונראו איכותיות יותר ביחס לשאר, (כלומר, כאילו לא עלו 25 שקלים) ואפילו מצאנו את המידה המבוקשת:
הזוג הראשון – נעלי עקב סטילטו דקיק בצבע צהוב ניאון טרנדי
רוני מדגמנת סטילטו זרחני
הצבע טרנדי, צורת הנעל מחמיאה לכף הרגל ואפילו העקב שלה סביר עבור נשים שמנוסות בהליכה על עקבים. אבל מהרגע שרוני נעמדה על נעלי העקב, היא עיוותה את הפנים. היא אמנם הצליחה לדדות איתם עד למראה, אבל שם נשברה. לדבריה, "מדובר בנעל מאוד לא נוחה, שמכאיבה לרגל מהשניה שנעמדים ועד לרגע בו חולצים אותה. לא יכולה לדמיין איך נועלים אותה ערב שלם".
הזוג השני – נעלי בובה עם קצה מחודד וחיתוכי לייזר
דווקא את הנעליים האלה חיבבנו ממבט ראשון, החל מהשילוב של האלמנט המתכתי ועד אופציית האיוורור שמתאימה לחודשי הקיץ, ורוני העידה שהן נוחות על הרגל. אבל משהו בצורתן החיצונית לא "עובר" מהרגע שנועלים אותן. אם על המדף השפיץ נראה טרנדי ואפילו חינני, על הרגל הוא נראה ארוך ומגושם. או במילים אחרות, הן גרמו לה להיראות כמו אחד מהגמדים של סנטה קלאוס.
הזוג השלישי – סנדלים בצבע ניוד בשילוב ניטים
על המדף הסנדלים נראו מגניבים, אבל מהרגע שניסינו לנעול אותם, הם אכזבו: העקב הקטן לא מתאים למראה הכללי של הנעל (היה עדיף אם העקב היה שטוח לחלוטין), והסגירה העליונה סביב הקרסול – לא יכולה להחמיא לאף אישה (גם אם גבוהה במיוחד עם רגליים ארוכות ורזות, מדובר בנעל שתקצר אותך). מעבר למראה החיצוני (וזו היתה התחושה עם רוב הנעליים בחנות) הסנדל עשוי מחומרים באיכות ירודה, או ליתר דיוק – מפלסטיק.
2 זוגות ב-90 שקלים:
בקבוצה הזו כבר היה מגוון גדול יותר של אפשרויות, החל מסנדלים עם רצועות דקיקות ועד נעלי עקב שנראו יפים לגמרי על המדף.
הזוג הראשון שמדדתי היו הסנדלים שבתמונה, ובמידה שלי נשאר את הצבע הוורוד. אמנם קצת זוהר, אבל עדיין לגמרי מתקבל על הדעת. על המדף הסנדלים נראו אידאליים: הפיפ-טואו שמאפשר להשוויץ בפדיקור, חיתוכי הלייזר המאווררים, ואפילו הסגירה מאחור, שמאפשרת להדק או לרווח, לפי הצורך, קסמו לי מאוד. למרבה הצער, מהרגע שנועלים את הנעל, התחושה החיובית נעלמת. הרגל מרגישה כאילו הכניסו אותה לשקית פלסטיק אטומה, עד כדי כך שהמחשבה על לצאת עם הנעליים לתופת הלחה של ת"א, גרמה לי להזיע, וזה עוד לפני שמדדתי את הנעל השניה. ויתרתי.
הזוג השני שאהבתי הזכיר לי את הנעליים של קים קרדישאן – יכול להיות שהן נראות קצת "פרחיות", אבל עם האטיטיוד הנכון ושמלה מדויקת, אפשר לגמרי לדפוק הופעה:
לצערי, לא נשארו מידות מהנעליים בצבע השחור והוורוד (שאותן רציתי), ובלית ברירה, כשניסיתי למדוד את הזוג הלבן (רק כדי לדעת שהן עולות עליי), הן לא עלו לי על הרגל. כלומר, המידות לא מדויקות, וכשמשלבים בין פלסטיק למידה קטנה, התוצאה עגומה.
לכן, המשכנו הלאה.
מסביבנו בחנות הסתובבו לא מעט נערות צעירות, שמדדו זוגות שונים ומשונים. אחרי שיחה קצרה, גיליתי ש"זה הכי אופנתי עכשיו" ו"לכולן יש כאלה" ובכלל, מה רע לקנות שתי זוגות נעליים בפחות מ-100 שקל? כששאלתי לגבי הנוחות, הן לא הבינו למה אני מתכוונת ותקעו בי מבטים כאילו אני הזקנה המוזרה שמציעה להן סוכריות. כנראה שההבנה שנעליים צריכות להיות גם נוחות, מגיעה רק אחרי גיל 30.
2 זוגות ב-130 שקל
הנעליים בטווח המחירים הזה, נראות קצת יותר מרשימות משאר ההצע בחנות, אבל למרבה הצער, לא נשארו כמעט מידות. באותה קטגוריה יש לא רק סנדלים נטו, אלא נעליים שמתאימות לכל השנה, אבל בינינו, מי בכלל יכול לחשוב על נעליים סגורות כשהטמפרטורות כל כך גבוהות?
בין הנעליים שאהבתי:
כאמור, במידה שלי לא נשאר אפילו זוג אחד לרפואה, באף אחד מהצבעים. רוני, שמדדה את מגפוני הפיפ טואו, אמרה שהם היו סבירים לחלוטין, אבל באמת מתאימים לחודשים ספטמבר-אוקטובר יותר מאשר יולי-אוגוסט.
לסיכום:
מבחר הסנדלים לא גדול, או לפחות לא מרשים מספיק עבור כל מי שעברה את גיל 20 ולא מחשיבה את סעיף "הנוחות" כקריטריון חשוב בקניית נעלים. במידה ואת לא עונה על שני הסעיפים הראשונים, יכול להיות שאפילו תצאי מ-to go עם שלל רב.