ברוכות (וברוכים) הבאות לבלוג החדש שלי,
האמת היא שאני קצת מתרגשת,
אף פעם לא כתבתי בבלוג ובטח שאף פעם לא היה לי בלוג משלי.
ואם כבר להיות אמיתית, אז אני גם קצת מתרגשת וגם מאוד מפחדת.
(כי הריי אף פעם לא כתבתי בלוג…)
נתחיל עם 5 דברים שכדאי שתדעו עלי לפני שתחליטו אם אתן רוצות להמשיך ולקרוא:
1. אני אמא לשני ילדים מהממים – הגדול בן 9 הקטנה בת 6 , ולא סתם הנתון הזה נמצא במקום הראשון.
2. אני "כבר" בת 35, "כבר" גרושה ומשום מה "עדיין" מתעקשת לגור במרכז ת"א.
3. אני אוהבת לכתוב ? לכתוב זו התרפיה שלי, כשאני כותבת כל המחשבות מסתדרות אצלי בראש.
כשאני כותבת שאני מרשה לעצמי להיות מי ומה שבא לי ? רעה, טובה, יפה, מכוערת, חכמה, טיפשה,נשית, גברית.
כל הבוטות וכל השדים יוצאים על המקלדת ואז אני נקייה.
כמו כולם גם בתוכי חיה יותר מישות בודדת ולא תמיד אנחנו מסכימות על הכול…
(אבל ברור שתמיד אני צודקת!)
אני האמא,
אני היזמית,
אני האישה,
אני הילדה,
אני שרוצה להיות בסדר עם כולם ואני שלא מעניין אותה כלום ואומרת בדיוק מה שהיא חושבת ומי שרוצה שיקשיב ומי שלא רוצה ממש לא חייב.
אני מאוד מקווה שכל אלו יצליחו לבוא לידי ביטוי לאט, לאט בבלוג שלי.
זה אומנם בלוג עסקי אבל העסק זה ואני זה העסק ולכן אין יותר אישי מזה.
אני יודעת ומאמינה שהמון נשים עברו, עוברות ואולי עוד יעברו את מה שאני עוברת בצורה זו או אחרת ואני רוצה לשתף, כי לפעמים חשוב לי לדעת שאני לא היחידה. (מה שאומר שאתן צריכות לעזור לי… )
4. יש לי חולשה מטורפת למתוק – בעיה אמיתית!
5. אני לא יודעת לצייר… את "לוליטוט" הקמתי כיזמית.
למה? כמה? איך?
כמו שכבר אמרתי, הכל יבוא לביטוי לאט, לאט.
ו"לאט" הוא מושג יחסי ? ה"לאט" שלי הוא מאוד מהיר ? יחסית.
אז עד כאן הפוסט הראשון בבלוג החדש שלי,
תודה שקראתן,
המשך בקרוב.
XXX