תם עידן הקרוסלה

כשראיתי בתוכנית של אמנון לוי, נער בן 17 מאופקים שאמר שיש שפה כזו "אשכנזית"-הגוף שלי התקרב לעבר המסך.

יש מישהו במדינה הזו שבאמת ובתמים, יודע שיש שפה כזו שאנשים אשכנזים מדברים ביניהם. נשארתי מהופנטת, ממשיכה לבחון את פני הנער השחום הזה, עם כיפה סרוגה של ברסלבים על ראשו. כשהוא מסתכל בפליאה בפניו הספוגיים של אמנון לוי שמסביר לו שאין כזו שפה, אשכנזים מדברים עברית.

כן כולם כאן מדברים עברית, אבל מילים ומשמעויות אחרות לגמרי.

המילה שכונה למשל, בשבילי תלוי איך הוגים אותה, שכונה במלרע- אני מדמיינת בתי קרקע מטופחים, גינה עם ספסלים חומים, ילדה מטיילת עם כלב.

ויש גם שכונה, שהיא אסופה של שיכונים בלי תריסים, ספסל מתכת שזקנה עם מטפחת ראש ומתחתיה שיער צבוע באדום, יושבת עליו, מסתכלת על כל מי שעובר בעיניים חריפות וחבורת ילדים לבושים גופיות לבנות רצים לעבר גבעת החול הקרובה.

שתי השכונות האלה, אלו לא השכונות שאני גדלתי בהם, אני גדלתי בבניין משותף בלי מעלית בעיר הקניונים.

שהייתי ביסודי אורי השכן שלי היה קורא לי מלמטה, ואמא שלי הייתה פותחת את התריס ואומרת בקולי מורתי "שירי עוד מעט תרד"

היינו הולכים לגינה בהמשך הרחוב שלי לפגוש את השאר.

בגינה הזו היו פעם מתקני שעשועים, נדנדה, סוסי עץ עם קפיץ וקרוסלה מסתובבת. עד שהשכנים כתבו לעירייה להוציא את המתקנים האלה, כי זה מושך ילדים והילדים עושים להם רעש. אז יום אחד עובדי עירייה מזיעים הוציאו את המתקנים ושתלו מלא פקעות של אמנון ותמר ותם עידן הקרוסלה.

יכול להיות שעידן הקרוסלה תם גם בשביל אותה ילדה שגדלה בגליל המערבי, שהיא הבינה שהיא כבר ילדה גדולה בת שש עשרה והיא צריכה לעבור לחלק "הנעורים" שבקיבוץ, רחוק מאבא שלה ומאחיה הקטן. "ואת בכלל צריכה להתלהב", עכשיו תוכלי לעשן בלי חשש, לאכול מתי שבא לך, להזמין בנים לחדר שלך להתחרמניות בלתי נגמרות שלא מובילות לכלום ולבסוף להגיע לסוף ההתחרמנות עם בחור אירי, ג'ינג'י וחיוור שהגיע לקיבוץ עם חליל הצד שלו לפסטיבל מוזיקה.

עידן הקרוסלה נגמר גם לילד שגדל ברחוב הנביאים במרכז תל אביב, ברגע שהוא נשלח למבחני התאמה לכיתת מחוננים.

שאלו אותו "מי היה ראש הממשלה הראשון?", ו"מי היה שייקספיר?" והוא ידע את כל התשובות, וענה בלי חשק על כל עשרות השאלות והרכיב פאזלים, ובנה פירמידה ממשולשי עץ כדי שבסוף יגידו לאמא שלו "הילד מחונן"

ואז מה? מה הוא אמור לעשות עם שתי המילים הלקוניות האלו?

הוא פיתח אדישות, הסתגר, שלא יציפו אותו שוב בשאלות. אין לו כוח לזה.

עידן הקרוסלה הסתיים גם לילד שכל חייו הרגיש שכולם יודעים את החוקים של המשחק, והוא בכלל לא ידע מה המשחק.

כל הילדים משחקים ורצים בדשא, והוא יושב ובוהה בניצן הפרח, שעות.

הוא התאהבה בילדה מהכיתה, הא מסתכל עליה משולחן האחורי בכיתה, בשיער השחור שלה, חלק חלק, מגיע לה עד למותניים. הוא הולך לחנות וקונה שרשרת כסף של חצי לב ושם לה אותו בתיק כשהיא נמצאת בשיעור התעמלות, מצרף עם סיכת בטחון פתק כתוב בכתב חרטומים "את יפיפיה".

הוא גילה לה שזה היה הוא רק במסיבת הסיום של התיכון, והיא הייתה כבר אישה צעירה ולא היה לה זמן לבחור הזוי ומאוהב או לרומנטיקה והיא חייכה בנימוס ואמרה שהיא חייבת לחזור לחברות שלה.

והוא הבין שזה נגמר. כל מה שלא היה גם לא ימשיך להיות. נגמר לו החלום.

והוא עדיין לא הבין את החוקים של המשחק. ולמה הקרוסלה כל כך רחוקה.