הכל התחיל מהודעה פרטית בפייסבוק שתוכנה היה הזמנה להשתתף בפרוייקט איטליה של און לייף. רגע אחרי שהסכמתי להסכים, ידעתי מיד את מי אני מזמינה לבשל יחד איתי. היה לי ברור שזו תהיה הדר. מי אם לא היא? אנחנו הרי כל היום יחד, עובדות, משתפות בחיים האישיים, מתלבטות יחד, מתייעצות בנושאים שונים ומן הסתם אוכלות יחד כל יום, וכמעט כל יום ראשון מחליטות החלטה הרת גורל: "זהו היום מתחילות דיאטה".
הדר ואני עובדות יחד בעמותה במרכז הרפואי קפלן ברחובות וכיוון שכך, האוכל שנמצא בסביבתנו במהלך רוב שעות היממה, הוא, בלשון המעטה, לא משהו בכלל. שגרת יומנו היא כזו: החל מהשעה 12 בצהריים, כשהבטן מתחילה לקרקר, עולה באופן אוטומטי השאלה "איפה אוכלים היום?" האם גם היום נלך לחדר האוכל ונאכל יצירה מופשטת מבחינת טעם וריח? האם נקנה בחוץ?האם שוב נרעב עד הערב? הפור נופל בסופו של דבר על אחת מהאפשרויות, ולא תמיד על הטובה ביותר.
צילום:בני גמזו
הדר בעייתית באוכל. היא מסוג האנשים שלא טועמים, לא מנסים ולא אוהבים כמעט כלום. בשבילי זו בעיה. אני חייבת שפני ניסיונות לכל הבישולים והמאפים שלי והיא מצידה, לא מוכנה לטעום שום דבר חוץ מהדבר החום הזה שעשוי מפולי קקאו. ניחשתם נכון, שוקולד- אהובה הנצחי. וגם זה בעייתי, כי לא כל שוקולד הוא לגיטימי עבורה.
העזר הקטן והחביב כנגדה היא לילך, בתה המתוקה שמאוד אוהבת לבשל ואפילו הייתה בקייטנת בישול ולמדה כמה דברים. כשלילך שמעה שאנחנו משתתפות בפרוייקט איטליה שכולל גם בישול וגם צילום היא ישר הכריזה שגם היא מגיעה, וכדי לחזק את האגף הילדותי, צירפתי גם את נוב בני בן ה-14, חובב בישולים גם הוא. כך באופן בלתי מתוכנן, הפכנו את הפרוייקט מ"חברות מבשלות" ל"אמהות וילדים מבשלים איטליה", וכולנו נמלאנו ציפייה.
קבענו לשעה שמונה בבוקר ובני גמזו הצלם המוכשר והמקסים הגיע בול בזמן. גם הדר ולילך הגיעו בזמן ונוביק שלי קם מוקדם למרות החופש הגדול והוציא את צ'וצ' הכלב לטיול בוקר מוקדם מהרגיל, כדי להספיק ולהתייצב בזמן למשימת הבישול.
הדר ולילך ממתינות בציפייה. צילום:בני גמזו
להכניס חמישה אנשים למטבח אחד
מתחילים. נוב חותך את הבצל ועגבניות השרי, לילך את הפטריות, הדר את החסה ואני מחלקת הוראות תוך המשכת הפעילות השוטפת: הרתחת מים לרביולי והטורטליני, המסת שוקולד ושמנת לקינוח (תנאי בל יעבור מצד הדר) וחימום שמן לטיגון הרביולי למנת הקינוח. ברקע אני שומעת את בני ממלמל כל הזמן לעברי: "לאט לאט, תאטי את הקצב, אחרת התמונות יצאו מטושטשות".
השתדלתי, באמת שהשתדלתי, אבל בדיוק אז, כשאני שופכת את השמנת על השוקולד באיטיות כדי שבני יוכל להתפקס על זרם השמנת, משהו במקצב פיזור החומרים התבלבל ואני מוצאת את עצמי עם אצבעות מוכתמות בשוקולד ומשטח עבודה שידע ימים נקיים יותר. צחקנו, ניקינו ועברנו הלאה. בינתיים טורטליני הפטריות, נכנס למים הרותחים, יצא ומיד הוקפץ בשמן זית, חמאה ושום.
נוביק, המקפיץ הלאומי של הבית, הלהיב אותנו במופע הקפצת הטורטליני, ואנחנו היינו קהל מפרגן ומלהיב. בני מצלם כל צעד ושלב ותוך כדי כך מעביר שיעור בסיסי לצלמים מתחילים (או לכאלה שרוצים להיות צלמים מתחילים ? כמוני), מסביר על זוויות צילום, משחקי תאורה ועונה על שאלות בסבלנות רבה. תוך כדי שהוא מסביר, אני מצלמת את המנות עם המצלמה שלי, שליד התותח של בני נראית עלובה ומסכנה. יחי ההבדל הקטן.
מטבח אחד,ארבעה טבחים. צילום:בני גמזו
רביולי ושוקולד, לא מה שחשבתם
הדר והילדים כבר אוכלים את מנת הרביולי בטטה שהכנתי במיוחד להדר הידועה בבררנותה, אך הפתיעה כשהסכימה לטעום משאר המנות- גם כאלו שאינן מוכרות לחיך הבררני שלה- ואפילו אהבה. המטרה הושגה!
מגיע שלב המתוקים ולקינוח אנחנו אוכלים רביולי גבינה שטוגן בשמן עמוק ומוגש עם מרק שוקולד חם שתובל באייריש קרים. את הרעיון לקינוח הזה נתן לי נוביק והזכיר לי שכשאני מכינה בפורים עוגיות מרוקאיות ושאר מטעמים, אני למעשה מטגנת מעין בצק של פסטה. וזה גם מה שעשינו כעת- ניסויצ'יק מלא תעוזה שמטרתו לבדוק האם מדובר בקינוח אכיל וטעים למרות שהרביולי ממולא בגבינה מלוחה מעט. התוצאות: מעדן! מומלץ ביותר כמנה אחרונה קלה, מהירת הכנה, טעימה ומפתיעה.
צילום:בני גם זו לטובה
אז מה למדתי מהיום הגדוש מטעמים הזה? ההכרה הראשונה היא שלהדר יש יכולות תעוזה יוצאות דופן ושבפעם הבאה בה נתלבט מה לאכול במהלך יום העבודה, יש סיכוי סביר שנתרחב אל מעבר לגבולות חדר האוכל של בית חולים. ומי יודע, אולי הדר עוד תפתיע בתבשיל יצירתי פרי ידיה. נראה לי שיום הבישולים הזה עורר אצלה חשקים סמויים.
למדתי גם שילדים מסתדרים במטבח נהדר ושפרויקט בישול משותף הוא פעילות פנאי נהדרת שתצליח לנתק גם את הילד המכור ביותר מהפייסבוק שלו, ואפילו לעורר אצלו עניין מחודש.
רכשתי גם טיפים חיוניים שקשורים לתיעוד מזון וסטיילינג, ויש סיכוי שהפוסט הבא שאעלה בבלוג שלי, יהיה מגרה הרבה יותר. היכונו.
והדבר האחרון? רביולי שהוצא מהקשרו המקורי והוכנס לסלט הוא לא פחות ממעדן! וכדאי גם לכן להעז ולנסות. ועכשיו למתכונים.
סלט ירוק עם טורטליני מוקפץ, ברוטב ויניגרט חרדל- סילאן
כך מתחיל הסלט. צילום:בני גם זו לטובה
חומרים ל- 3 מנות
1 קופסה חסה משי שנשטפה ויובשה במייבש חסה
2-3 חופנים עלי בייבי
1 בצל סגול פרוס לטבעות דקות
1 סלסלת פטריות שמפיניון חתוכות לפרוסות
10 עגבניות שרי חתוכות לחצי
100 גרם אגוזי מלך חצויים
בזיליקום טרי לפיזור מעל הטורטליני
חומרים לרוטב ויניגרט חרדל ? סילאן
200 מ"ל שמן זית איכותי
1 כף שמן שומשום
40 מ"ל חומץ תפוחים
כף חומץ בלסמי
1 כפית חרדל דיז'ון
2 כפות סילאן (או יותר אם אוהבים יותר מתוק)
1/4 כפית מלח
1/2 שן שום כתושה (לא חובה – רק למי שאוהב)
תחילתו של וינגרט חרדל-סילאן.צילום:בני גם זו לטובה
חומרים לטורטליני
1 שקית טורטליני פטריות
2 ליטר מים לבישול הטורטליני
כפית מלח
2 כפות שמן קנולה
30 גרם חמאה
3 כפות שמן זית
צילום:בני גמזו
אופן ההכנה:
הרוטב
מכניסים לצנצנת זכוכית את כל חומרי הרוטב, סוגרים היטב ומנערים בעקביות עד להשגת מרקם הומוגני.
הטורטליני
לסיר ובו מים רותחים, מוסיפים את שמן הקנולה והמלח. מוסיפים את הטורטליני ומבשלים במשך 2-3 דקות. כשהטורטליני צף, מוציאים ומסננים.
במקביל ובזמן שהטורטליני מתבשלים במים, מחממים חמאה במחבת רחבה, מוסיפים שמן זית ושום ובעזרת כף מחוררת מעבירים את הטורטליני המסונן למחבת. מערבבים ומקפיצים במשך 2-3 דקות עד שהוא סופח אליו את החמאה ושמן הזית.
הסלט
חותכים את עלי החסה ומערבבים בעדינות עם עלי הבייבי. מוסיפים את שאר חומרי הסלט מלבד האגוזים ומזלפים מעט מהויניגרט. מוסיפים את הטורטליני והאגוזים, מפזרים מעל בזיליקום טרי ומגישים. הסלט טעים גם כשהוא חם וגם כשהוא מתקרר.
את הרוטב שנשאר ניתן לשמור במקרר ולהשתמש בו לשדרוג כל סלט אחר.
סלט מקורי וטעים.צילום:בני גם זו לטובה
"צ'יפס" רביולי ומרק שוקולד
החומרים ל- 3 מנות
1 שקית רביולי גבינה
שמן קנולה בגובה 5 ס"מ לטיגון
אבקת סוכר לפיזור על הרביולי
רביולי בשמן עמוק.קינוח מדהים. צילום:בני גם זו לטובה
למרק שוקולד
1 מיכל שמנת מתוקה 38% שומן
2 חפיסות שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו
1/4-1/2 כוס אייריש קרים (לפי הטעם)
קורט מלח
מכינים את מרק השוקולד.צילום:בני גם זו לטובה
אופן ההכנה:
מטגנים את הרביולי בשמן עמוק עד לקבלת צבע זהוב יפה. מוציאים ומניחים על נייר סופג.
מכינים את מרק השוקולד: ממסים במיקרוגל את השמנת מתוקה עם השוקולד (שבור לקוביות) בפולסים של חצי דקה בכל פעם. כל חצי דקה מוציאים ומערבבים עד להמסה מוחלטת של השוקולד. מוסיפים את המלח ואת האייריש קרים ומערבבים.
אופן ההגשה:
מניחים את הרביולי בקערת הגשה, מפזרים מעל אבקת סוכר ומגישים מייד.
צילום: בני גם זו לטובה
צילום: בני גמזו
את שני המתכונים הנוספים ניתן למצוא בבלוג שלי "הלוחשת לאוכל". בתיאבון.