המשפט: 'מה לעשות עם הילדים?' מקבל משנה תוקף בשבועיים האחרונים של החופש הגדול, כשאנו נדרשים לתכנן מידי יום לו"ז בילויים ואירועים.
הפעם עלינו ירושלימה לפסטיבל 'חוצות היוצר' שמסתיים במוצאי שבת הקרובה, ה-17.8 כדי ליהנות מבריזה קרירה של אוויר הרים ולצנן מעט את טמפרטורת הגוף מהחום המהביל של חודש אוגוסט.
אם לשפוט לפי כמות המשתתפים והמשפחות שהגיעו לפסטיבל 'חוצות היוצר' -על טפם ועגלותיהם, כנראה שמדובר בבילוי הקיצי האולטימטיבי. אין ספק, כי עם ישראל מוכן לשלם עבור תמהיל 'הכול כלול' של מופעים עם מיטב אמני ישראל, הצגות תיאטרון לילדים ושלל פעילויות לזאטוטים, סדנאות אמנים וגם ביקור בעשרות דוכנים.
אז למי זה מתאים?
לכל מי שחובב פיצבעקס' בנשמתו, זקוק למנת אדרנלין בדמות הופעה אנרגטית ואיכותית, מחפש גם תעסוקה לקטנטנים באותה 'תכנית משפחתית' ולא פחות חשוב-אינו סובל מאגורפוביה.
למרות שדוכנים בד"כ אטרקטיביים יותר עבור 'המבוגרים שבחבורה' ופחות עבור הילדים שמתחילים אחרי דקותיים עם ציוצים של 'משעמם לי' ו'אני רעב', התחלנו את הביקור בתצוגה הבינלאומית של אומנים מחו"ל.
הילדודס' הגדולים שלי, שמגלים סקרנות טבעית לכל מה שנושק למילה חו"ל ובפרט השקות אייפד ואייפון בחו"ל, אך לא ליצירות אמנות מחו"ל הפתיעו אותי ברצון ללמוד ולהכיר את מדינות העולם דרך תחום יצירתי זה.
הפריטים אותנטיים שהוצגו לראווה בכל דוכן, התגלו כחוויה מעניינת, מוחשית והרבה יותר מרתקת, מאשר עוד שיעור גיאוגרפיה משמים, בו הם נדרשים לזהות את מיקום היבשות במפה חסרה.
ביקרנו כמעט בכל הדוכנים הבינלאומיים, כשהילדים מתוודעים לאותן חולצות רומניות מסורתיות עם רקמה עשירה בחוטי סאטן, למפות התחרה מצ'כיה ועד לבדי הטקסטיל הססגוניים של הודו. עם הדוכנים, גם הגיע מבול השאלות: מתי בני העם הרומני לובשים את החולצות הרקומות המסורתיות? מה המאכל הלאומי של הקרואטים? ועד שאלות מכשילות במיוחד כמו: "כמה אנשים חיים היום בברזיל? התמזל מזלנו, שיש היום מוצא מכובד מאותן שאלות בדמותו של 'גוגל'…
גם לזאטוטים יש כאן תעסוקה למכביר. במתחם הילדים, הוד מעלתו -הקטנצ'יק שבחבורה- החל עם ציורי פיקסו ומשם המשכנו עמו להופעה מקסימה של 'בת הים'. קשה היה לנתק אותו מהמתחם ומעולם התוכן שלו, ורק אחרי שכנועים של הופעה מדליקה שמחכה בבריכת הסולטן ושוחד של 'וופל בלגי', הוא נאות להמשיך איתנו.
ואם כבר מדברים על 'בילויים משפחתיים' זה כולל גם את 'המבוגרים שבחבורה', הרי החופש הוא גם קצת בשבילנו -:). כך שלא יכולתי לוותר על דוכני התצוגה של צורפות ותכשיטים, כלי קרמיקה, אריגה וטקסטיל וליהנות מיצירות האמנים המרהיבות. (אלמלא קריאות הצאצאים, 'אמא, בואי כבר' יכולתי להמשיך לטייל עוד שעות ארוכות בין הדוכנים) ואם אתם חובבי פיצעבקס ומכורים לאקססוריז, עדיף שאת כרטיס האשראי תשאירו בבית. כמה דוכנים שהיה לי קליק עימם: דוכן התכשיטים של רוית לוי, דוכן 'יש מאין'- שטיחי רצפה מלינולאום וחגותה- יודאיקה ומתנות בעיצוב פרחוני ושמח במיוחד.
באשר לשאלת 'מה אוכלים?', במקום יש עשרות רבות של דוכנים המציעים משוארמה ופלאפל, סושיות ומיצים סחוטים טבעיים ועד בית-קפה ובר יינות. התור הארוך שהשתרך בדוכן 'תפוח אדמה באפייה מיוחדת', רמז על מנה דליקטסית במיוחד.
המנה המוצעת הייתה פשוטה אך מבטיחה: תפוח אדמה ענק עם שמנת, תירס, זיתים ופטריות. בפועל, הפיוז'ן של תפוח האדמה הקומזיצי שחציו היה פירה, היה נ-ח-מ-ד ותו לא ובעקבותיו, נוט לעצמי, 'תור ארוך' יכול גם להטעות -:)
הגענו לשיאו של הערב, להופעה של עברי לידר באמפיתיאטרון בבריכת הסולטן. מאחר והגענו עם הצאצאים, התגנב לליבנו חשש קל שאחרי כמה דקות נצא כלעומת שבאנו. בכל זאת, עברי לידר הוא עדיין אינו 'באקוגן', או 'פאואר ריינג'רס' ולא צבר נקודות זכות אצל הילדודס'.
אבל, התבדינו לחלוטין. השואו, הקהל, האווירה המחשמלת, הבריזה, השירים הקצביים, הילכו עליהם קסמים והם חשו חלק בלתי נפרד מהאירוע הזה, רקדו, קיפצו והוציאו את מלוא המרץ שצברו בימי החופש האחרונים מול המקלדת והמחשב.
בדרך חזרה, 'עברי לידר', שהיה עד לפני שעה דמות אלמונית עבור הצאצאים, הפך להיות בן לילה למגה-סטאר.
בן החמש שבחבורה, (לא להאמין !) הפך להיות גרופי של עברי לידר וביקש שנשמיע לו בדרך חזור רק את 'ניסים' של עברי לידר. חייכנו ואפילו התפעלנו מהגילוי הזה וחזרנו הביתה, עם 'ניסים' ברקע.
אם להתעלם מהצפיפות, זכינו לזמן בילוי משפחתי איכותי. היה כיף לזנוח את הפייסבוק לכמה שעות, לראות שהילדים גם יכולים לחיות ללא האפליקציות הממכרות ולהרגיש שוב משפחה בבילוי הקצרצר הזה.
[video:https://www.youtube.com/watch?v=rGTJpJeRuOo]
הגביהו רמקולים
[video:https://www.youtube.com/watch?v=G2Mx2kYX4jw]
ובן זוגי ואנוכי סיימנו את הערב המופלא הזה עם עוד שיר של עברי לידר
לאתר חוצות היוצר- http://artfair.jerusalem.muni.il/