אין אף אחד בעולם שדומה לדוד רן שלנו. זה בדוק. לאף אחד אין כזה. רק לנו. אז נכון, יש לו גם משפחה ביולוגית עם שלושה אחיינים חמודים שגם הם יכולים לקרוא לו דוד רן, אבל אנחנו לא מקנאים. הוא שלנו וזהו.
את דוד רן הרווחנו ביושר עוד מימי התיכון העליזים. טכנית, החצי הרוויח אותו ראשון. ואז אני. והחצי, החצי לא מתמסר לכל אחד. אבל לדוד רן כן. כולנו הפקדנו אצלו חלק מהלב והוא קיבל אותו באהבה ונתן גם חלק משלו.
כי הוא כזה, דוד רן שלנו. אם הוא חבר שלך, זו זכייה לכל החיים. אמיתי. הוא חיבק באהבה כל אחד מארבעת הילדים שלנו. הוא גם מכיר אותם. לא סתם, כפי שמבוגרים נוהגים לעיתים להכיר ילדים. הוא מכיר כל אחד ואחד. הוא מקשיב באמת ובתמים לכל סיפור שיש לחצי ולי לספר עליהם, הוא מייעץ, הוא שמח כשהם שמחים ועצוב כשהם עצובים. והם אוהבים אותו, כמה שהם אוהבים אותו. הם מנסים אותו בתור טרמפולינה, משחקים איתו כדורגל, מריצים אותו בלי הפסקה, יוצאים איתו לקטיף אבוקדו בחצר שלו ואוהבים מאוד לספר לו. על מה? זה ממש לא משנה. הם פשוט יודעים שהוא מקשיב.
מתוך family-trivia.co.il
בחצר של דוד רן ידענו אינספור שבתות קסומות. סל קל אחר סל קל הובלנו אל החצר ותינוק אחר תינוק רץ אצל רן בדשא, כשהדוד עומד וקורא לנו בהתרגשות – "תראו, תראו!". אמרתי לכם, הוא באמת אוהב אותם. לדוד רן אין הרבה ארונות בבית, אבל הילדים יודעים שהם תמיד מלאים בממתקים. "זה אורגני", הוא מנסה לשכנע אותי תמיד מול חבילה עצומה של במבה. "תאמיני לי". אני צוחקת.
"קיבלתי משלוח תפוחים, קחו חלק". "קיבלתי שוקולדים, שמרתי לכם.", "אחותי הביאה לי עוגה, הבאתי לכם". כזה הוא דוד רן שלנו. משפחה.
כבר שנים יודעים הילדים כי בחנוכה מגיע דוד רן עם משלוח סופגניות ואנחנו עורכים יחד הדלקת נרות. אנחנו קוראים לו בכל פעם שמגיע אלינו משלוח כנאפה, כי הוא אוהב, בכל פעם שהדודה מכינה עוגת מייפל, כי רן מכור למתוק ואם הוא רק מריח שאנחנו צריכים עזרה הוא מגיע עוד לפני שסיימנו את המשפט. כי כזה הוא דוד רן שלנו. משפחה.
היום הוא אורז את הבית ועובר לתל אביב. בבית של דוד רן יגור מישהו אחר והקטנטנה שלנו תכיר את החצר המיתולוגית רק מסיפורים. ועצוב לנו. זו לא פרידה, נכון. אבל זה סופה של תקופה. עבורנו. עבורו. אז רק רציתי שתדעו. עדיין יש אנשים כאלה. חברים כאלה, שהם כמו משפחה. אתה יודע שתמיד תוכל לסמוך עליהם, הם תמיד יהיו שם עבורך והם אוהבים אותך בכל ליבם. דוד רן שלנו טוב לב מכף רגל ועד ראש. הוא צנוע, מסתפק במה שיש ומלא חלומות ורעיונות איך להפוך את העולם טוב יותר. אתם עוד תראו, הוא אמר לנו כשישב אצלנו במרפסת אינספור פעמים, זה עוד יקרה.
הוא רק לא מבין שמבחינתנו, הוא כבר עשה את העבודה.