הורים פרודים או גרושים: מה עושים עם הילדים בחגים?

תקופת החגים מדגישה כל פעם מחדש את המסגרת המשפחתית, המבוססת על מרכיבים של מסורת: מאכלים, סיפורים, הרגלים ומנהגים. כל אלו מייחדים את בני המשפחה כקבוצה ומלכדים אותם סביב השולחן באווירה חגיגית ושמחה. לרוב, המסגרת המשפחתית מעניקה לכל אחד מחבריה תחושת שייכות חזקה, חום, קרבה ותחושה של היותנו חלק משלם.

אין פלא אם כך, שעבור בני משפחה שחוו פרידה מבני זוג – או קל וחומר אלו שנמצאים בפרק ב' של חייהם עם בן זוג שני כולל ילדים ? תקופת החגים מהווה "טריגר" להצפה של רגשות שונים כמו כעס, געגוע, חרדה, התעוררות מחדש של תחושות אובדן וכישלון, ודכדוך ומצב רוח ירוד.

בתוך כל זה, השאלה "היכן יהיו הילדים בחג?" עלולה להפוך לסוגיה שמסמלת את הרס המבנה המשפחתי. האפשרות שבה הילדים שלנו יעדרו מארוחת החג, ולא יסבו איתנו (אלא עם בן הזוג הגרוש במקרה הטוב ועם בני משפחתו החדשים- במקרה הפחות טוב..) – עלולה להשפיע על הידרדרות מצב בחג, להעצים תגובות של התנגדות, כעס והאשמה כלפי כל הנוגעים לדבר והילדים עלולים להיקלע לזירת התגוששות בין ההורים הגרושים, ואף נדרשים "לתפוס צד", ובכך להיות במצב של קונפליקט או "דילמת נאמנות" לאחד מההורים. מובן מאליו שזהו מצב בלתי רצוי שמזיק להתפתחותם התקינה של הילדים ופוגע ברווחתם הרגשית והנפשית.

אז איך אתם, כהורים גרושים או פרודים, תתמודדו בצורה הטובה ביותר עם התקופה החגיגית?

1. גישת ההסדר הכולל

 בגישה זאת מנסים להסדיר מראש, עוד בשלב הסכמי הגירושין בנושא הסדרי הראייה את ההתנהלות סביב הילדים, בניסיון לצפות נקודות מחלוקת שעלולות להתעורר ולהגדיר בהסדר את הפתרונות המיטביים שמוסכמים על שני ההורים, תוך תהליך של תיאום ציפיות– לרבות איפה יהיו הילדים בחגים.

היתרונות :

• הפחתה של חיכוכים או אפילו עימות בכל פעם מחדש כאשר מגיעים החגים.
• צמצום חוסר הוודאות לגבי אירועים עתידיים.
• קיימת מידה של קבלה, הסתגלות ומוכנות להחלטות שהושגו בהסדר.

החיסרון הוא שבהסדרים מוסכמים מראש, מטבעם- יש מידה של חוסר גמישות לנסיבות משתנות ודינמיות שדורשות פתרונות בהתאמה למצבים ספציפיים.

2. גישת שיתוף הפעולה

הגישה מבוססת על התפיסה שצרכי הילדים הם במרכז: גישה זו באה לידי ביטוי בדיאלוג והידברות, תקשורת     אפקטיבית, כבוד והתחשבות, ומהווה פלטפורמה לפתרון בעיות בכלל, ואז כשאחד מבני הזוג מפתח זוגיות שנייה – התשתית של שיתוף הפעולה כבר קיימת.

ככלל, אם ההורים חולקים בהבנה של חשיבות שיתוף הפעולה לטובת צרכי הילדים, אזי ההחלטה ל"איפה יהיו הילדים בחג?"- מתבצעת באווירה חיובית ומסתיימת בדרך כלל בפתרון בעל אופי של פשרה שבה כל אחד מוותר ומקבל.

יתרונות:

• אווירה חיובית ורגועה עבור כולם, לרבות הילדים ? הרבה יותר נעים.
• חשיפה של הילדים לדפוס התמודדות חיובי ואפקטיבי, כזה שמביא לתוצאות טובות לכולם. הילדים עשויים להפנים עקרונות של תקשורת בינאישית בכלל ובמשפחה בפרט, אחריות, מנהיגות. ההורים, על אף שהתגרשו, ממשיכים לשמש עבור הילדים מודל חיובי.

לקראת החגים – מה חשוב לעשות:

• לאפשר לילדים אווירת חג חיובית: זוהי האחריות והמחוייבות של ההורים לייצר אוירה זו בתקופה זו ובכלל.
• להתפשר, לוותר (ויתור הוא כוח, לא הפגנת חולשה) לטובת הילדים.
• לזכור שעלינו לשמש דוגמה עבור הילדים באופן פתרון הקונפליקטים, בניהול נכון של הרגשות, זוהי הזדמנות לעיצוב האינטליגנציה הרגשית של הילדים.
• להעניק לילדים חוויה מתקנת: הם חוו מספיק זעזועים וטלטלות רגשיות במהלך הגירושין, והם זקוקים ליציבות, שקט ובטחון בשני ההורים.
• להעניק לילדי בן הזוג שמתארחים אצלנו תחושה של שייכות, חום וקרבה: זוהי הזדמנות לחיזוק מסר משמעותי: "אנחנו משפחה אחרת, מורכבת אמנם, אבל משפחה". 
• לשאול באופן עקבי את עצמנו: האם ההתנהגות שלנו מקדמת את האינטרסים של הילדים או פוגעת בהם.
• לתת לילדים שחזרו שמחים ומרוצים מבילוי החג אצל אבא/אמא לגיטימציה לרגשות החיוביים. בואו נשמח יחד איתם. לעומת זאת, אם הילדים חזרו מהבילוי במצב רוח שלילי, מומלץ לעודד אותם, להקשיב ולתמוך בהם. פעמים רבות הם מתקשים לקבל את ההורה שלהם בתוך מסגרת הזוגיות השנייה – עיזרו להם לקבל את המצב. הימנעו מהפגנת שמחה לאיד אם לא היה לילדים נוח.

כדאי לשתף את ההורה שנמצא בזוגיות שנייה ברגשות של הילדים ולחפש ביחד דרכים להקל עליהם בהתמודדות עם המצב.זוהי אחריות ההורים לסייע לילדים בהתמודדות עם ההשלכות של הזוגיות השנייה של כל אחד מההורים.

ממה חשוב להימנע:

• להימנע מניצול תקופת החגים לגרירת הילדים לזירת ההתמודדות בין ההורים: לא לערב אותם בכעסים ובהאשמות ההדדיות. הילדים אינם "בני ערובה", או כלים טקטיים בניהול המערכה הכוללת בין ההורים.
• להימנע מלשתף את הילדים בעיבוד רגשות תסכול או כעס של ההורים: הילדים אינם המטפלים של ההורים (לשם כך יש רשת תמיכה או אנשי מקצוע). אפשרו לילדים לבלות את החג אצל כל אחד מההורים ללא רגשות אשם או אי נוחות. זוהי הזכות שלהם וההורים מחוייבים למימושה.
• להימנע מ"להעניש" את הילדים או לתת להם "כתף קרה" אם השתתפו ונהנו באירועי החג אצל ההורה הגרוש ובני משפחתו.
• להימנע מלפתח תחושות של "קרבן" ובכך לרתום את הילדים לאמפתיה לצד אחד והאשמה של ההורה האחר מצד שני. קונפליקט הנאמנות של הילדים גורם לנזקים בהתפתחות הרגשית התקינה של הילדים ולבעיות התנהגותיות.
• להימנע מלהכריח את הילדים לנהוג בניגוד לרצונם – זוהי הזדמנות לבדוק לעומק את הסיבות לסירובם לבלות עם מי מההורים ובני זוגם השניים, לסייע להם, ולאתר פתרונות הולמים לתקופת החגים הבאה.

לסיכום:

הדרך המומלצת ביותר להתמודד בהצלחה עם סוגיית "איפה הילדים יהיו בחגים?" היא בדרך של הידברות ושיתוף פעולה בין ההורים, כמו גם בני זוגם במסגרת הזוגיות השנייה.