גדלתי לצד מכונות תפירה, בין הטרטור של גלגל השיניים למראה המחט העולה ויורדת במהירות מסחררת. אבא שלי עסק בתחום האופנה והוא מאוד רצה שגם אני אכנס לתעשייה הזו, אבל אני הייתי מרדנית. רציתי ללכת לעולמות אחרים ולהשאיר את מכונות התפירה של הבית מאחורי. בסוף התפשרנו על קורס יסודות בשנקר – שנה אחת בה למדתי גזרות. שלוש שנים אחרי הלימודים נסעתי לניו יורק. לא ידעתי אז ששם ייפול הפור.
בגיל 25 התחלתי לעבוד במותג Francine's Closet והכרתי את הבעלים, מוטי בשן, המנטור הראשון שלי. במהלך העבודה שלי כמנהלת החנות מוטי לקח אותי איתו לכל פגישות הקניינות שלו עם מעצבים ובשואו רומס. ישבתי לצידו ולמדתי להקשיב, דרך התבוננות למדתי לאט לאט קניינות מהי. כך קרה שהסתננתי חזרה לעולם האופנה.
דרך מוטי בשן למדתי לראשונה בחיי מהי מלתחה חכמה. נחשפתי אז בניו יורק לקונספט הזה של מלתחה עשירה לטווח ארוך, כזו המורכבת מפריטים קלאסיים לצד אספנות של פריטים מיוחדים שמאפיינים את ארונה האישי של כל אחת מאיתנו (עד היום יש בארוני כמה מהפריטים הקלאסיים האלו עוד מהתקופה הניו-יורקית שלי).
כיום, כסמנכ"לית סחר ואופנה ב-comme il faut , התפקיד שלי הוא בעצם לתאם בין שיווק ומכירות לעיצוב. אני אחראית על התמהיל הסופי המוגש ללקוחה ומורכב מייצור קולקציה, קניינות פריטים משלימים, ודרך ההגשה של הסיפור ללקוחה הסופית. ותוסיפו לזה גם את נראות החנויות, חלונות הראווה והאריזות. וורקוהוליק? אולי…
אני רוצה בבלוג שלי כאן לחשוף בפני אוהבות ואוהבי האופנה את מאחורי הקלעים של בניית קולקציה, תהליך שאני מוצאת אותו מרתק. תהליך המתחיל בגרגיר קטן של השראה בשבוע האופנה בפאריס, בחנות בוטיק במילאנו, כתבה בעיתון או שיחה ששמעתי בין שתי נשים, ונגמר בסיפור, בפריטים, חומרים, צבעים וספינות המשייטות באוקיינוס כדי להביא לנו את מיטב הבדים.
ואחר כך? הבגד מונח ברכות על הבובה בחלון הראווה, מושך את עיניה של עוברת אורח. והיא, ברגע אינטימי עם עצמה בחדר ההלבשה, מרגישה פתאום שהנה, השמלה הזאת מתאימה לה. גורמת לה להרגיש טוב בתוך הגוף שלה, בתוך השמלה. והיא יוצאת עם השמלה בשקית והסיפור ממשיך להתגלגל והבגד יצבור עוד ועוד חוויות. ואני, אני כבר לגמרי לא בתמונה.
בנוסף, תוכלו למצוא כאן השראות שלי לבניית קולקציה, מגמות עולמיות וכמובן, המלצות סטיילינג לנשים עם סטייל.