לפני שש שנים התמכרתי להוניגמן. בזמן שכולם יצרו סקיני ג'ינס וגזרות נמוכות יותר מים המלח, מצאתי בהוניגמן ביגוד קלאסי, מעוצב ומחויט, אבל עם טוויסט עיצובי טרנדי. לכן בזמן שכולם היו הולכים למעצבים וקונים ביוקר, אני הייתי נכנסת לשם. עד היום יש לי מכנסיים מושלמים שלהם (שמטשטשים ירכיים) וז'קטים שמחמיאים לי אפילו כשהבטן גדלה. מאז עברו כמה מוטציות בירקון, ומסתבר שגם על הוניגמן עברו כמה שינויים, כי השבוע כשנכנסתי לסניף שלהם בקניון רמת אביב, מדדתי כמעט את כל הבגדים ובכל זאת יצאתי בידיים ריקות. אז איך נפלו גיבורים?
אהבתי
סריג דק אוברסייז בצבע כחול עם פסי זהב (ומגיע גם בגרסה לבנה) נראה כמו מציאה כיפית שאני יכולה לשלב עם ג'ינס. הוא טשטש לי את הבטן נהדר ועולה 190 שקל. הבעיה היא ששוב אני חייבת לשלב גופייה אטומה מתחתיו, כי הוא קצת שקוף. זה מוגזם לבקש דגמים שאפשר פשוט ללבוש ולצאת מבלי להעמיס שכבות?
עוד פריט נחמד הוא ז'קט שחור עם בטנה מנומרת. הוא פשוט, קליל וישתלב נהדר עם כל חולצה, לאו דווקא ליצירת המראה המחויט, אלא למראה יום יומי ולעבודה. מחירו 230 שקל (וכעת במבצע – 160 שקל), לכן הוא בהחלט שווה את ההשקעה, למרות שהוא טעון שיפור בתחום הגזרה, או יותר נכון – חוסר הגזרה.
בשולחן הסריגים הניצב בכניסה לחנות מצאתי שלושה סריגים נחמדים, חלקים ונעימים שגם הם כעת במבצע: שני סריגים ב-180 שקל. אין ספק שמדובר במחיר שווה בהחלט. עכשיו רק צריך לקוות שיהיו מספיק ימים קרים כדי ללבוש את כולם.
לא אהבתי
יש כל כך הרבה דגמים בקולקציה החדשה של הוניגמן, אבל גם אחרי שדפדפתי ארבע פעמים בכל סטנד, היה לי מאוד קשה למצוא בגדים שהולמים אותי. בשלב מסויים התפשרתי על הטעם ובחרתי דגמים שקיוויתי שהגזרה שלהם תחמיא. לצערי, גם זה לא קרה.
אתחיל בטרנד הכה מטופש והכל כך לא מחמיא לנשים בארץ (כן, אנחנו עם האגן והישבן והבטן) של טופים עם סיומת גומי. אם כבר מעצבים חולצה קלילה, חצי מכופתרת, עם שני דמויי כיסים בחזה, למה לתקוע למטה סיומת גומי שמכווצת את החולצה ומצמידה אותה בדיוק לאן שלא צריך? ולמה זה קורה דווקא בהוניגמן, איפה שאמורים לתת מענה לנשים אמיתיות ולא רק לנערות?
את הגומי המיותר הזה הם תקעו גם בז'קטים וגם במעילים. כנראה שהמחשבה מאחורי זה היתה להדגיש את קו המותניים, אבל עליי ישב הגומי ממש לא באזור הזה, ולכן גרם לי להיראות בהיריון, או להדגיש את כל מה שאני מחפשת לטשטש. בקיצור – שחררו קצת את הגומי.
שנאתי
כנראה שיותר מכל, הפריעה לי התחושה שאני נמצאת בעוד סניף של H&M. הכול נראה כמו ניסיון רע להיות טרנדיים ומגניבים, ככה שגם בדגמים שאמורים להיות קלאסיים שולבו כל מיני שטויות (כגון ידידנו משכבר, הגומי) שאיתם הרגשתי כמו ניסיון פאתטי להיראות אופנתית. פתאום הרגשתי זקנה, הרי עד לפני שתי עונות רכשתי בהוניגמן אינספור שמלות וטוניקות נהדרות, ואילו העונה הכול עוצב צר ולא מצאתי את עצמי. גם בגזרת מכנסיים – שהיו גולת הכותרת שלהם במשך שנים – הם נפלו מבחינתי. לא מצאתי דגם שנשאר ישר גם אם יש ישבן או קצת ירכיים. הכול צר, צר מדי. למה אי אפשר להכין, כמו בשנים עברו, מגוון של גזרות? האם המעצבים מנותקים מהעם או שכולם פשוט מנסים לאחרונה להפוך ל- H&M? ומה אתנו, הנשים הרגילות, שצריכות פשוט בגדים נוחים ומחמיאים?
ואחרי כל זה, אני עוד לא אמרתי נואש מהוניגמן. אחכה חודש-חודשיים ואבקר שוב בתקווה למצוא בגדים בגזרות שעיצבו בעבר, כאלה שנתנו לי את האופציה להתלבש בכיף.