בתור מי שעוקבת אחרי הדיון הפמיניסטי ברשת די באדיקות, ממש התרגשתי לקרוא את מילותיה של אריאנה מלמד באונלייף על העדר מסגרות הולמות לילדים אשר יאפשרו לנשים לשקול קריירה רצינית ומימוש מלא של פוטנציאל ההשתכרות שלהן. תודה, אריאנה!
הרבה נשים כלל לא יגיעו לכך שראשן יתקע בתקרת הזכוכית בדרכן למנכ"לות החברה- אבל כמעט כולנו נחווה בשלב כזה או אחר את הדילמה הקשה בין קריירה לאמהות. למרות שהבעיה הזו היא בפירוש החסם הגדול ביותר שנשים יחוו בדרכן המקצועית, קשה מאד למצוא תכנים שמתייחסים אליה בצורה אוהדת ולא שיפוטית.
אם צעירה שסורקת את הרשת בחיפוש אחר מענה לתלאותיה תתקל בשלל כתבות שלוקות בגישה פטרונית ומטיפה. פה כתבה ביקורתית על טרנד הנסיכות הוורודות ושם כתבה על תחושת ההחמצה שחוות נשים שבולמות את הקריירה לטובת גידול ילדים. הכותבים מלינים על דור אנטי-פמיניסטי שחוזר לחלום הישן של נסיך עשיר. המודל הנשי-קרייריסטי בכתבות דיוקן מעלה על נס סופר-נשים על עקבי סיכה שחיות בקצב רצחני על מסלול מרתון של קוסמטיקאית-מספרה-ילדים-רגשי-אשמה-משרד. המודל הזה תקף רק עבור נשים מעטות (ומוכשרות) מאד.
למרות שרוב הנשים הסבירות יסכימו שהן מתמודדות עם פלונטר ללא פתרון- לא כך מוצגים הדברים בכתבות שנעות על הסקאלה בין האשמת גורמים תפלים להאשמת הקורבן. מעט מאד כותבים מציעים פתרונות ותובנות עבור ציבור רחב ומתוסכל.
כתיבה פמיניסטית נתפסת כדיון המתמקד בעולם העבודה: הסרת חסמים, שבירת תקרת הזכוכית, שוויון הזדמנויות ושכר, סביבה נקייה מהטרדות. ברור שנושאים אלה הינם חשובים ומהותיים. אבל רק נשים שהצליחו לפתור את הפלונטר ולגבש קריירה משמעותית לצד הורות משמעותית יגיעו למצב שבו הן מתמודדות עם הקשיים הללו. רוב הנשים נבלמות הרבה לפני שהן נדרשות לפתרונות ולתובנות שמורעפים עליהן בשפע רב.
היום שבו נוכל לבחור באמת הוא היום שבו ילדינו יזכו לחינוך איכותי בתנאים מצוינים הכולל תזונה הולמת ויום לימודים ארוך. בעולם אוטופי זה כולנו נתוגמל היטב ובאופן שוויוני על ידי מעסיקים הוגנים המודעים לצורכי המשפחה והבית. רק בעולם כזה נוכל לדבר על פריבילגיות ובחירות.
עד שיגיע יום מיוחל זה כולנו מותחים את השמיכה הקצרה ובמקרים רבים האישה נשארת בבית. מי ימציא עבורה פתרון פלא ובחירה חופשית? מי יתעדף במקומה את המכלול המורכב של הלחצים והאילוצים המופעלים עליה ועל משפחתה?
מחד, נשים שאינן עובדות נדרשות (בצדק) לתמוך במאבקן של נשות הקריירה. דפי פייסבוק, טורי דעה ועצומות קוראים לפמיניסטים מכל רקע ומגדר לנקוט עמדה ברורה ולהשמיע קול חזק.
אך מאידך ניתן לשאול איפה היוזמות, הכתבות, המלחמות, העמותות והדיונים על מצבה הסבוך והמורכב של האם הישראלית? תודה, אבל מדורי הסגנון והלייף סטייל אינם מסכמים את עולמה ודיוני ההורות אינם מכלים את כוחות שכלה. הגיעה העת לכלול את סדר יומה ואת יעדיה בלב המאבק על זכויות הנשים וקידומן.