אינני איזו מומחית גדולה, פסיכולוגית, קואוצ'רית, אך בכל זאת יכול להיות כיף לשתף עם העולם כמה כלים שיצא לי להשתמש בהם, כדי להתגבר על מצב רוח רע, על דיכאון של ממש, על חוסר ביטחון עצמי ועוד. גם, בשביל להזכיר לעצמי. ואולי תוכלו לכתוב לי בתגובות כמה מהכלים שעוזרים לכםן.
1. דפי בוקר– כתיבה חופשית על הבוקר, אפשר כמו שמציעה ג'וליה קמרון בספרה "דרך האמן" להקפיד על מילוי 3 דפים לא משנה במה, העיקר 3, ואפשר גם בלי לחשוב על מספר דפים. עצם הכתיבה מאפשר ריקון של המחשבות הרבות שמתרוצצות בראש על הבוקר ועוזר להגביר את היצירתיות בדרך שאני לא בדיוק בטוחה איך זה קורה, אבל זה פשוט קורה. המון דברים יצירתיים ורעיונות באים לי אחרי ובמהלך כתיבת דפי בוקר.
2. מעקב אחרי משימות– ניהול רשימת משימות, וסימון חיובי של הביצוע כגון במארקר או ב-V, עוזר גם להיות בטוחה שהספקתי דברים, מוריד מהעומס המחשבתי שנדרש כשצריכים לזכור המון דברים לעשות והסימון עושה (לפחות לי) תחושה טובה יותר מאשר מחיקת המשימה בקו. במיוחד כשזה מסומן במארקר ורוד 🙂
3. מחברת תיעוד יצירה– רעיון שעלה לי הבוקר אבל אולי הוא כבר קיים: לתעד, ברישום פשוט, את הדברים שיצרתי/דברים טובים שעשיתי/דברים שאני מעריכה את עצמי על עשייתם. חשבתי על הרעיון הזה, כתגובה למחשבות שליליות שיש לי לפעמים על היצירה שלי, כמו "את לא מתאמנת מספיק", "את לא עושה מספיק"… אז המענה הוא תיעוד, עובדתי ממש: 1. כתבתי הבוקר שיר חדש והקלטתי אותו. 2. כתבתי מאמר 3. ערכתי תכנית… וכן הלאה. בינתיים זה מעודד, במיוחד לסמן ליד זה את התאריך של היום. אולי לאחר תקופה ארוכה של תיעוד בדרך זו, יהיה מגניב להסתכל אחורה ולראות כמה הספקתי ליצור.
4. כלבה וארנבת– וגם השכנים, וגם כל מי שאני יכולה לפגוש במהלך היום ולתת להם חיבוק. אין משהו יותר מעודד ומרים מחיבוקים. אפילו אם זה בלי שיחה, זה פשוט עושה טוב.
5. Karpe Diem- בסופ"ש צפיתי בסרט המצוין "ללכת שבי אחריו" עם רובין וויליאמס, שבו מוזכר הביטוי הלטיני הזה שמשמעותו "לתפוס את היום", לעשות מהיום שלי את המיטב, ללכת עד הסוף, לזכור שיום אחד נמות (טוב נו זה כבר ביטוי לטיני אחר- Memento Mori- זכור את יום מותך) ושעכשיו זה הזמן. לפעמים אני מזכירה לעצמי גם את מה שאמרה הקומיקאית טליה שפירא ז"ל: "למקרה שלא שמת לב, החיים כבר התחילו".
6. רובין וויליאמס– אם כבר כתבתי עליו, אז לראות את הסטנדאפ שלו מברודווי, או לראות קומדיות, כל דבר מצחיק, באמת עושה טוב. במיוחד כשזה בא עם פיצה טבעונית שהזמנתי עם המון תוספות כיפיות.
7. הליכה בפארק– גם סתם הליכה. ללכת, לשאוף ולנשוף אוויר צח, לאוורר את הגוף ואת הנשמה.
8. להתקלח– אולי זה עניין יומיומי ומובן מאליו, אבל לאנשים שנמצאים בדיכאון לפעמים זה אחד ההרגלים שנזנחים בקלות, הזנחה עצמית הופכת להיות ההרגל. אז דווקא להצליח להתקלח, לקחת את הזמן עם זה, עושה דברים טובים.
9. לדבר על זה– עם חברים, משפחה, עם הפייסבוק, עם הנייר, עם הגיטרה, עם הגוף… להוציא את המחשבות מהראש אל מלל, באופן מפתיע גורם למחשבות להיראות פתאום הרבה פחות כבדות או הרות גורל כמו שהן כשהן רק בתוך הראש שלנו.
10. להתעסק עם גזר– אממ… לא בדיוק ככה (ואולי דווקא כן, אבל מה שמרים לכן את החצאית הולך), אבל התכוונתי להתעסקות עם שתילת זרעים, לגעת באדמה, להפוך קומפוסט לאדמה ריחנית נעימה, לגלות שהבזיליקום ששתלת נהיה מהמם והפסיפלורה עדיין ממלאת את גג החצר, אומנם בדירות בבניין זה קצת יותר טריקי אבל עדיין אפשרי, לגדל אדניות וכד'. עושה מעולה לנשמה.
11. מוזיקה– תלוי מה וכמה, לפעמים דווקא Punk של להקות צעירות וזועמות עוזר לשחרר את המחשבות, לפעמים דווקא שירי דיכאון, לפעמים דווקא שירים שעושים לי שמח… זה באמת תלוי. באופן שמפתיע אותי, דווקא הרבה פעמים השקט הוא המוזיקה הכי טובה שאני יכולה לשמוע כשאני צריכה רגע לעצמי ולצאת מהבלוז.
ואחרון חביב, כמובן אוכל טוב ולקנות לעצמי דברים מפנקים, בהחלט דברים שעושים שמח.
בתמונה: גם גרפיטי עושה לי שמח
הכותבת היא פעילת המחאה החברתית, עיתונאית אזרחית, מוזיקאית יוצרת ובוגרת החוג לתקשורת וקולנוע בסמינר הקיבוצים, ניתן ליצור קשר בפייסבוק בעמוד "ארנבת"