אמש התקיימו הפגנות סוערות ברחבי הארץ, בהמשך להפגנות סוערות אחרות שהתקיימו בחודשים האחרונים סביב תכנית פראוור, רק שעליהן בקושי שמעתם בתקשורת. אז עכשיו זו כאילו "הפתעה". "בום", בלי שום סיבה כביכול, הבדואים מפגינים באלימות והם נראים נורא דומים למפגינים הפלסטינים כשהם עושים את זה, נלחמים על הבית שלהם…
למעשה, ההפגנות התגברו לאור הסלמת הצעדים כלפי אזרחי ישראל הבדואים, המתיישבים ביישוב אום אל חירן, וביישובים בדואים רבים נוספים כגון אל עראקיב ותל ערד, גם למשל על ידי מעצרו של השייח' סיאח א-טורי, שנעצר ללא עילה ושוחרר ללא תנאים, מה שמראה שמעצרו נעשה לשם הרתעת המיעוט הבדואי מהאפשרות להפגין נגד התכנית הממשלתית.
התכנית הממשלתית הזו, המגיעה מהיגיון ציוני, האומר שישראל שייכת ליהודים בלבד ושלאף מיעוט אחר כאן אין זכויות שוות ליהודים, הולכת ומקצינה את ההיגיון הזה לכדי תכנית שמביישת את ערכי היהדות שבשמם כביכול היא פועלת. אין זו הפעם הראשונה שהציונות והיהדות מתנגשות.
השאלה היא, מתי העם הישראלי יהיה מסוגל להבחין, שמפמפמים לו בתקשורת סטיגמות חשוכות אודות "מאפיונרים בדואים", שמשתמשים מולו במושג האורווליאני "הסדרת היישוב הבדואי" בעוד במדובר בתכנית למחיקה וגירוש יישובים, מפמפמים לו שחייבים להכניס את אנשי האוהלים שזו מהות חייהם, לגטאות בטון, שחייבים במקום היישובים שלהם להקים יישובים יהודיים ליהודים (עשירים) בלבד, שהעובדה שהבדואים הם עם של נדודים זה אומר שאפשר להתעלל בהם עם פינויים אלימים חוזרים ונשנים…
אם אברהם אבינו חי באוהל כל חייו, נדד עד שהגיע לכאן והובטחה לזרעו הארץ, היו לו יותר זכויות לו היה מאפשר לשלטון המקומי להכניס אותו לדירת בטון? הזוי, אבל זה אחד הטיעונים הנפוצים כרגע בהסברה הישראלית, שהעובדה שהבדואים חיים חיי נדודים מבטלת לחלוטין את זכויותיהם למקום משלהם בעולם בו יחיו בבטחון ובשלווה שלהם.
ההסלמה הממשלתית והצבאית כלפי המיעוט הבדואי, הופכת מיעוט שעוד היה איכשהו איתנו- למרות התעלמות ארוכת שנים ממנו ומצרכיו, למרות שרבים מבניו ובנותיו ששרתו בצה"ל והוקרבו לטובת מזבח הציונות שכעת בועט בהם ברגל גסה- לאויבים. לא לחינם המאבק הפלסטיני רואה זהות ומוצא לנכון לחבר את הכוחות עם המאבק הבדואי וזאת למרות שלא כל הבדואים או כל הפלסטינים ששים לחיבור מעין זה. הזהות בין המאבקים, ואת זה הציבור הישראלי חייב להבין, קיים גם קיים. בשני המקרים, מדובר בפגיעה (שלא לומר, מחיקת) יישובים קיימים, שאינם יהודים, גם במחיר של פגיעה בחיי אדם, וזאת לטובת הקמת יישובים יהודיים. אנחנו בעצמנו קורבנות החשיבה הזו והשלכותיה, מזה שנים רבות.
אנחנו קרובים מאוד לנקודה בה נחזה באינתיפאדה שלישית, והכל יהיה באשמתנו המלאה, אם לא נעצור את התכנית הממשלתית הזו בכל דרך אפשרית. ביטחון האנשים החיים בארץ הזו, מכל המגזרים, יהיה שוב נתון בסכנת חיים, בין אם מידי כוחות הצבא הישראלי ובין אם מידי ההתארגנויות הלוחמניות שיעלו מהשילוב בין המאבק הבדואי למאבק הפלסטיני.
כל זה, כשקיימות תכניות אלטרנטיביות שיכולות לאפשר את היישוב הבדואי לצד היישוב היהודי, תוך מתן תשתיות בריאות והולמות, תוך כיבוד אורחות חייהם שאנחנו כל כך נהנים להגיע אליהן לחופשות על גמל וליהנות מקהווה, פיתה ולבנה.