הצהובון Star מפרסם מדי כמה חודשים את דירוג "האימהות הכי גרועות והכי טובות" של הוליווד. על שערי הגיליונות הללו תמיד נראה אותו הקולאז': תמונות פפראצי של אמהות מהוליווד שנתפסו לא מאופרות ולא מתוחזקות, גוררות את ילדיהן שנתפסו גם הם בפרצוף מבועת, כאילו ראו הרגע את צ'אקי, הבובה המפחידה מהסרט "משחק ילדים".
וכאילו התמונות לא מספיק מבהירות את המסר, מלווה הדירוג גם בכותרות מסמרות שיער, שמשלחות את יצחק קדמן (מייסד ומנכ"ל המועצה לשלום הילד) לעלות על המטוס הראשון שהוא רואה כדי לדפוק על דלתות האמהות המפורסמות והמתעללות ולהרחיק את ילדיהם הישר למשפחות אומנה. בין הכותרות הנבחרות: "מי עוזבת את ילדיה עם זרים גמורים?", "מי לא מחליפה חיתולים במשך ימים שלמים?", "מי מאלצת את בנה להתלבש כמו בת?" ואפילו, רחמנא ליצלן: "מי נותנת לבתה ה-12 לעשות קוקאין"(!). בתוך הכתבות עצמן מתראיינים שלל "מקורות מאוד קרובים" למפורסמות הללו, שנשבעים שזה תיאור מדויק של המצב.
בדירוג הקודם ריס ווית'רספון קיבלה D פלוס על הדרך הלא אחראית שבה היא מתנהגת כלפי הרשויות, כריסטינה אגילרה זכתה ל-C כי היא לא מרשה לילד שלה לאכול מתוקים וגוון סטפני קיבלה D בגללה שהיא נותנת לבעלה לעשות את כל העבודה.
בדירוג האחרון, שמתפרסם בימים אלה, ג'ניפר לופז על המוקד, והיא זוכה לתואר המפוקפק 'האם הכי גרועה בהוליווד'. על השער מככבת לופז כשהיא פרועה ולא מאופרת ומושכת לבתה בשיער. הבת, אמה, מחזיקה תיק ונראית בדרך לחוג, מעווה את פניה בכאב. בכתבה נטען כי הילדים של לופז גדלים אצל אומנות ושהיא בכלל לא מעורבת בחיי היומיום שלהם. על כל אלו מקבלת הכוכבת ציון נכשל באמהות.
העובדה שהדירוג הזה מתפרסם מדי כמה חודשים, ושהסלביות מדורגות בו בציונים כמו תעודה של בית ספר, מאפשרת גם מעבר מהחלק הטוב של הדירוג אל החלק הרע, בעקבות התנהגות שנתפסת כטובה, על פי כתבי הרכילות. כך לדוגמא, אנג'לינה ג'ולי, שביוני שנה שעברה זכתה לציון נמוך במיוחד בגלל שהיא מאכילה את ילדיה באוכל לא בריא ונותנת להם לשחק ברובים, זכתה שנה לאחר מכן לציון מושלם בנימוק ש"כרתה את שתי שדיה כדי שילדיה לא יצטרכו לחיות בלעדיה". נראה שעורכי המגזין לוקחים את עצמם מאוד ברצינות – ותמונת פפראצי היא עילה מספקי טובה להכרעת דין – את אמא טובה או גרועה. המציאות, מבחינתם, לא ממש מורכבת.
אין ספק כי לא כל אישה מתאימה להיות אמא, ובכל זאת- אף אחד לא מחייב אותנו לעבור טסט שייתן גושפנקא להיותנו ראויות לערסל ילדים בזרועותינו. וגם לא כל אחד מתאים להיות זה שיקבע מי אמא טובה ומי אמא גרועה, בטח לא צהובון שמתפרנס מלכלוכים על מפורסמים.
זה לא שאני נגד רכילות טובה מדי פעם – זה מנה טובה של אסקפיזם ונותן לנו פרספקטיבה כאמהות שגם אצל המפורסמות לא הכול דבש. קורא אינטליגנטי שמדפדף בצהובון יודע לקחת את הפרסומים הללו בערבון מוגבל, אבל משהו בכל זאת נחקק בו. קראת על ג'ניפר לופז שהיא אמא רעה? זה ייכנס אצלך איפשהו בתת המודע ובפעם הבאה שיהיה שיר שלה ברדיו, תיזכרי בזה כי המוח כבר תייג. וכך גם גוגל.
בעיה נוספת עם הרכילות הספציפית הזו היא הגיבורים האמתיים שלה: הילדים. ילדי הסלבס, שגם ככה בוודאי סובלים או יסבלו בשל היותם בנים של מפורסמים, יזכו לגדול עם הידיעה שהאמא שלהם היא הגרועה בעולם.
אמהות היא לא מדע מדויק. כל אחת מאיתנו, שנחבטת בין אימהות לקריירה, הרי שואלת את עצמה לפחות פעם ביום אם היא אמא מספיק טובה. רגע לפני שאנחנו עוצמות עיניים בלילה, אנחנו שואלות את עצמנו אם הספקנו ללהטט בין כל אחד מהם שווה בשווה וגם להיות זמינה לכל דרישה של הבוס.
הילדים שלנו גם יכולים להוציא אותנו לעיתים מהכלים ולגרור מאיתנו לא מעט תגובות קיצוניות. וכשאני אומרת "אותנו" כוונתי לכל אמא באשר היא – בין אם היא ריקי כהן מחדרה או אנג'לינה ג'ולי מאל. איי. אבל בשעה שריקי כהן תצעק על הילד והשכנה תהנהן בהבנה, אם אנג'לינה תרים את קולה ברחוב על התאומים, זה יפתח למחרת את כל מהדורות הבידור ברחבי העולם.
המפורסמות האלו הן גם נשות קריירה, מצליחות במיוחד, שמבלות חודשים בשנה בצילומי סרטים והקלטת אלבומים. אצלן בטח המטפלות עובדות שעות נוספות, והן גם יכולות להרשות לעצמן מטפלת יחידנית, אבל מעבר לכך אף אחד לא יכול לדעת מה מתרחש בדל"ת אמותיהן ואם הן ראויות לאמהות או לא. אנחנו יכולים רק לנחש.