מה אנחנו בעצם יודעות על הדבר הכי קבוע בחיים שלנו?
רובנו, פעם בחודש לפחות, נכנסות לחנות הקרובה לביתנו ורוכשות טמפונים/תחבושות. פשוט לא?!
תהיתן פעם מה שרה אמנו היתה עושה כשפקד אתה המחזור החודשי? או איך התמודדה מרי אנטואנט עם דימום על רצפת הארמון?
אני הסתקרנתי. וחקרתי. והנה התוצאות:
ביוון העתיקה: הנשים השתמשו בחתיכת עץ עטופה בבד כותנה. נהוג לחשוב שזה היה יותר אמצעי מניעה. אבל כנראה שהשתמשו באמצעי זה גם לימי המחזור.
בצרפת ב-1700, ניחוח הדם של המחזור החודשי נתפס כחושני ומפתה מכייון שהוא מסמל כי האשה פוריה. מאה וקצת שנים מאוחר יותר באותה מדינה, רופאים הגיעו למסקנה כי יש קשר בין השחלות לדימום וכי המחזור איננו בעצם רק שחרור של עודפי דם, ההכרחיים להרגעת האישה ולמניעת מצבים היסטריים. כן, זו היתה האמונה הרווחת עד אז…
מאמינות? חכו יש עוד
ב-1800 באירופה הנשים פשוט דיממו אל תוך הבגדים שלהם. מסתבר גם שהנשים, שאכלו פחות והרו הרבה יותר, פשוט קיבלו מחזור בתדירות הרבה יותר נמוכה, אז ככה שלדמם לחצאית לא היה נורא כל עוד זה קרה פעם בכמה חודשים…
הנשים האמידות יותר השתמשו בבדים שתפרו והידקו אל התחתונים – התחבושות הראשונות בעצם.
טמפונים משנת 1870 בערך. גרמו לרוב לזיהומים קשים
בשנת 1920 בארה"ב מודעות פרסום עודדו נשים להתרחץ יותר ולהשתמש בפדים בכדי להסתיר את הריח של המחזור.
רגע! מה?!
מדימום חופשי בבגדים עברנו להסתרת הריח?! מעניין מה עוד קרה ב-1920?
הנשים קיבלו זכות לבחור. הנשים יצאו יותר לעבודה. הנשים התרועעו יותר עם גברים…
מבינות לאן אני הולכת עם זה? מסתבר שמריטת שיער היא לא הדבר היחיד שאנחנו עושות למען הגברים.
תחבושת משנת 1950 בערך. נראה נוח אה?
א-ב-ל אנחנו חיות בעולם שאנחנו חיות בו. ואף אחד היום לא רוצה להריח את מה שיש להריח או למצוא כתמים לא נעימים על הבגדים. אני בדר"כ משתמשת בטמפונים. אבל בעקבות ערב השקה מפנק נתתי לתחבושת אולוויז אינפיניטי החדשה הזדמנות, והיא בהחלט עושה את העבודה: סופגת וכמעט לא מורגשת.
הבהרה: הכותבת לא נוטה לרכב על סוסים או לרקוד במכנסיים לבנים בימי המחזור.
כוכבות בהתהוות. תגידו לבראד שאני כבר חוזרת אליו