בכל פעם שמתפוצצת פרשה המוגדרת כאונס קבוצתי הילדה/נערה הופכת מיד לקורבן והנערים לנאשמים. בפועל המצב יכול להיות לגמרי הפוך! איך? אולי הנערה היא זו שהפכה את אחד מהנערים/ילדים הללו לקורבן? אולי אילצה אותו באיומים לקיים איתה יחסי מין, שאם לא כן תפיץ את היותו חנון וטמבל? האם הילד הזה אמור להבחין במצוקה ממנה היא פועלת? הרי הוא ילד בעצמו?!
אף לא אחד מכל אמצעי התקשורת, שעסקו ועוסקים בפרשת האונס שהתפוצצה לאחרונה, בה נעצרו 15 נערים באונס הילדה בת ה ? 12, קורא ל"ילד בשמו". נכון, קשה לתהות במילים מפורשות, אולי הילדה גם אשמה? אז מה הם עושים? מביאים לשולחן הדיונים באולפן דעות לכאן או לכאן, ונותנים למרואיינים לריב ביניהם על הגבולות, על התנהגות מינית מוחצנת, על גיל התבגרות שהולך ויורד. ואז בין לבין, משדרים כתבות לא מושקעות במיוחד, שמעלות תהיות וספקות ביחס לשאלה, אולי גיל ההתבגרות מתחיל כבר בגיל 12? אולי הילדות האלה מתלבשות באופן צעקני מאוד, חושפני מדי, אולי הן בעצמן יוזמות מגעים מיניים עם נערים קצת יותר מבוגרים מהן או בגילן? הכל עטוף בצילומי אווירה רכים ונעימים, שמתקיימים בחדרן של הילדות, דקה לפני שהן יוצאות למסיבה שבה הן נחשפות לכל מה שהוריהן כלל לא רוצים לדעת.
לעיתים אי אפשר להכיר את אותה ילדה. בבית היא ילדה מפונקת ועדינה, בחוץ היא מעשנת ושותה ומפלרטטת ומפגינה מיניות שאינה משתמעת לשתי פנים. מה שקשה במיוחד להבין ברגעים בהם מתפוצצת פרשה כזו, הוא שיש סיכוי, סביר אפילו, שאותה ילדה היא זו שתפתה ותניע להתנהגות מינית מסויימת, שאחר כך תצטער עליה ותתלונן בגינה ותהפוך מיד לקורבן.
חוק חוק אבל ………
בכל הקשור לעבירות מין בין קטינים קובע החוק כי מתחת לגיל 14 אין הסכמה. למרות זאת, קשה לי שלא להעלות את התהיות שלדעתי מתבקשות, אולי הילדה איימה על אחד מהילדים/נערים הפחות מקובלים מבין החברה, שבמידה ולא יקיים עימה יחסי מין היא תפיץ שהוא "חנון" "יורם", והוא מהפחד והלחץ הסכים? ומה יכול להיות המניע שלה? להראות ולהוכיח לחברות "תראו אני גדולה" "מקובלת" , "גם אני כבר לא בתולה". גם אם התנהגות זו מונעת מתוך מצוקה, רצון להיות מקובלת בעצמה, עדיין היא זו שיזמה אותה, היא למעשה הפעילה לחץ על אותו נער, אז מדוע אם כן הוא במצב כזה הופך להיות אשם?
וקחו לדוגמא את הסנריו הבא, אולי הילדה הייתה חברה של אחד מהילדים, ועשתה כל שביכולתה, להגיע למצב כדי לגרום לחבר שביקש להיפרד לקנאה? חשבתם על זה? הסיטואציה אינה תלושה מהמציאות. הילדה עלולה במקרה כזה, עד כמה שזה נשמע הזוי, להיות מונעת מרגש שיגרום לה לאלץ ילד/נער, להיות בקרבתה ולקיים עימה יחסי מין, רק ובלבד שיהיו לה הוכחות שתוכל להראות לחברה שזנח אותה. ברור ששוב יש כאן מצוקה של ילדה ? אבל מה עם המצוקה של הילד? מה הוא אמור לעשות? לזהות את המצוקה שלה ולהדוף אותה מעליו? אולי הוא טועה לחשוב שהיא באמת רוצה אותו ומעוניינת בו. כן זה מסובך, אבל לגמרי לא תלוש מהמציאות.
ועכשיו בואו נדבר קצת על בגיר עם קטינה מה שעל פי החוק מוגדר כבעילה אסורה בהסכמה. זכור לי מקרה בו פנה אלי חייל כבן 20 שלא רצה להמשיך בקשר עם בחורה שנראתה מבוגרת מגילה, כאשר הבין שהיא בת 15.5 ונוצריה שעלתה לארץ באחת העליות והיא איימה עליו כי היא תספר להוריו הדתיים על הקשר ביניהם. מה שהיה מטלטל את המשפחה כולה. הקשר המשיך עוד קצת ואז התפוצץ על הרקע הזה המוגדר כבעילה אסורה בהסכמה. שלא לדבר על קשר בין גבר נשוי לבייביסיטר שהתאהבה בו וגרמה לסיטואציה מינית, ואז איימה שבמידה ולא יהיה המשך היא תספר לאשתו ואולי אמרה שהיא בגירה? סטודנטית?
אני טוענת שלפעמים החשוד שהינו קטין בעצמו, הוא הקורבן ולא המתלוננת. אני טוענת עוד כי כפי שדורשים מהילד לדעת להבדיל בין טוב לרע ולהבחין מתי ילדה במצוקה או פועלת מדעת (וגם אז עובר על החוק), יש לדרוש גם מהילדה/קטינה, להבדיל בין טוב לרע. אני טוענת שאסור להפנות אצבע מאשימה באופן חד משמעי אל הנערים כקבוצה, ולבחון האם אחד מהם או יותר קורבן בעצמם להתנהגות מניפולטיבית של אותה ילדה. ילדות יכולות להיות מניפולטיביות וכוחניות מאוד. אסור לטעות בחזות עדינה או שבירה לאחר חשיפת הפרשה. זה לפעמים מטעה.
צריך לזכור שהמניעים הם לא תמיד טהורים. קנאה עזה ממוות, קנאה יכולה להעביר אדם על דעתו. וילדים/ות יכולים/ות להיות טוטליים/יות בהתנהגות.
כפי שדורשים מהילד לדעת שאסור לקיים יחסי מין עם ילדה מתחת לגיל 14 ושגיל ההסכמה הוא 16 ראוי שגם ה"מתלוננת" תדע את החוק.
סוף!