מדיונים של וועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימו בכנסת עולה שהיעדר סינכרוניזציה של מידע בין המוסדות, גורמת לעצורים המבקשים להשתחרר למעצר בית עם איזוק אלקטרוני ונמצאו מתאימים לכך, להישאר במעצר בכלא מהסיבה הלא מדויקת והיא, המכסה העומדת היום על 750 תקנים מלאה.
מי שלא היה עצור בחייו, לא יוכל לעולם להבין את משמעות הדבר. כשמדברים על שוויון זכויות, מדינה מתקדמת וחוק כבוד האדם וחירותו, זה הזמן לעשות דבר פשוט ? ליצור סינכרוניזציה!
איזוק אלקטרוני הוא הכרטיס לחלופת מעצר של כל עציר, המבקש להשתחרר למעצר בית. כך יכולים להעיד 10,000 עצירים מפוקחים שנהנו מ"החבר האלקטרוני", שהוצמד לרגלם ואפשר להם סוג של חופש במהלך העשור האחרון להפעלת התוכנית. כיום ישנם מעל 100 תקנים פנויים מתוך 750 התקנים.
האיזוק המוצמד לרגל ורושם כל תנועה של העצור/ה, מהווה פתרון עבור העצירים המבקשים להשתחרר למעצר בית, אך אינו עומד לרשות כל העצורים המבקשים אותו והם נופלים בין הכיסאות .
הסיבה המרכזית לכך, היא הגבלת המכסה העומדת היום על 750 מפוקחים בזמן נתון. בפועל, מידע זה אינו מועבר לבתי המשפט בזמן אמת והתוצאה המיידית היא שלילת הזכויות הבסיסיות של העצורים, המבקשים להשתחרר למעצר בית ונענים בשלילה מסיבת 'מכסה מלאה', שהיא תוצאה של דיווח חלקי ולא מדויק ובפועל יד ימין לא יודעת מיד שמאל .
הדבר תמוה במיוחד, לאור העובדה כי למרות שהטכנולוגיה מאפשרת דיווח בזמן אמת, המנגנון המורכב ממספר גופים כמו שב"ס, הנהלת בתי המשפט, מזכירויות בתי המשפט, שופטים ועוד, אינו מעודכן בזמן אמת.
התוצאה הישירה היא שלילת זכויות מעצורים המבקשים להיכנס לתוכנית האיזוק האלקטרוני בטענת "אין מקום" ולמעשה פוגעת קשות בזכויותיהם הבסיסיות של העצורים המבקשים להשתחרר למעצר בית ,כאשר בפועל יש מקומות פנויים לכניסה לתוכנית .
ברור כי השב"ס יודע בכל רגע נתון, כמה מפוקחים (אנשים עם איזוק) ישנם, אך הם לא מעבירים את המידע באופן מיידי להנהלת בתי המשפט. לכן נוצר מצב ששב"ס קובע שאין יותר מקום למפוקחים באותו רגע אבל, עד שההודעה מגיעה להנהלת בתי המשפט ומועברת לשופטים, המצב בפועל כבר השתנה והתפנו מקומות. הדבר נובע משינוי דינאמי בשל בקשות להסרת איזוק או החלטות להסרת איזוק, לאחר שמפוקחים לא עמדו בתנאי השחרור והם מוחזרים בהוראת שופט למעצר בבית הכלא.
המסקנה מהמצב האמור היא, כי יש גלגלים אבל יש מי ששם מקלות בגלגלים והוא השב"ס.
במילים אחרות, בשל חוסר יעילות השב"ס בו מרוכזים כל הנתונים, אך אלה לא מעודכנים בתי המשפט ופועל יוצא מכך הוא שעצורים לא משוחררים וממשיכים להוות נטל על המדינה ואזרחיה. מה בסך הכל נדרש כאן? מערכת מסונכרנת? נדמה לי בשעידן הנוכחי מערכת כזו אינה מדע בדיוני. לא ייתכן ששופט בסיום יום עבודה ישב ויספור כמה עצורים שוחררו למעצר עם איזוק.
התוצאה הזו חמורה במיוחד, כאשר מתייחסים למחקר הערכה תלת שלבי למיזם הפיקוח האלקטרוני, שנתוניו נחשפו בישיבת וועדת הכנסת בראשות ח"כ מאיר שטרית. מנתוני המחקר שנערך על ידי פרופ' אפרת שהם, ד"ר שירלי יהושע-שטרן וגב' רותם אפודי, עולה כי עשרה אחוזים בלבד מקרב המפוקחים, היו מעורבים בעבירות פליליות בתקופת הפיקוח האלקטרוני, בהשוואה לקבוצת האסירים שלא הייתה בפיקוח אלקטרוני. כמו כן, עולה מהמחקר כי בתום 4 שנים אחרי סיום התוכנית, "נרשמה רמה נמוכה יותר של חזרה למאסר בקרב האסירים המשוחררים שהשתתפו בתוכנית הפיקוח האלקטרוני".
התוכנית בישראל הפועלת לפי הוראת שעה, נחשבת למוצלחת גם במישור הבינלאומי. זהו כלי הנפוץ מזה 25 – 30 שנה במערכות המתקדמות לאכיפת החוק ברחבי העולם ומיושם בפועל בשלל תכניות פיקוח בארה"ב, אירופה אסיה ואוסטרליה. בישראל, החלו בהפעלת הפיקוח האלקטרוני ב- 2004, וכיום כאמור מפוקחים כ- 650 מכסות, בעוד שהתקן המאושר הינו 750 תקנים, (בעבר היו כאלף).
יתרונות הפיקוח האלקטרוני הם רבים: בראש ובראשונה נמנעים מהמפוקח נזקי המעצר, במיוחד כשמדובר בקטינים או באלו שזו להם עבירתם הראשונה. כמו כן, נשמרות זכויותיו הבסיסיות של המפוקח להיות בביתו, בחוג משפחתו ובקהילתו. עם זאת מאפשר הפיקוח האלקטרוני מעקב יעיל אחר המפוקח, ובכך מקל על הצפיפות במתקני המעצר ובתי הסוהר, וכן נחסכים למדינה הוצאות הכרוכות בהחזקת מתקני כליאה וכוח אדם הדרוש לניהולם, לרבות הוצאות הסעדה ושירותי רפואה (עלות יום בבית מעצר יקרה מן הסתם מיום של פיקוח אלקטרוני).
ראוי שהמדינה תמצא דרך מהירה, נכונה, בזמן אמת ולהימנע מפגיעה באנשים המבקשים כאמור להיכנס לתוכנית האיזוק.
מאת: נוגה ויזל