לעתים קרובות כאשר אזרחים מן השורה קוראים כתבה בעיתון שדנה בעבריין מין מורשע, התגובה האינסטינקטיבית שאוחזת בהם קוראת להשליכו לכלא לזמן רב ככל האפשר. על פניו מדובר בתגובה לגיטימית לחלוטין, אבל בראייה מעמיקה יותר מדובר בטעות שלא רק שאינה מיטיבה עם האדם המורשע, אלא שמדובר על טעות שאינה מיטיבה גם עם הציבור הרחב ואף לא עם המתלוננת . כעורכת דין פלילית שעוסקת בתחום כבר שנים רבות אני יכולה להעיד מניסיוני העשיר בייצוג נאשמים בעבירות מין כי הדרך הנכונה להתמודד עם עברייני מין מורשעים היא לדאוג לפיצוי כספי עבור המתלוננת ולפעולות לשיקום עבור העבריין.
ההיגיון מאחורי פעולות השיקום
כאשר נחשף בפני הציבור הרחב מקרה של עבירות מין, לרוב הקורבן נשארת בצל בעוד העבריין המורשע עובר תהליך של דמוניזציה ומקבל את קדמת הבמה. עם זאת, חשוב להבין כי אותו עבריין מין הוא בסך הכול אדם שמסיבות אלו ואחרות הגיע למצב העגום בו לא שלט על יצרו בין אם באופן חד פעמי ובין אם באופן קבוע. כעת נשאלת השאלה, האם אותו אדם צריך להישלח לכלא, שם רוב הסיכויים שלא יעבור תהליך של שיקום וכתוצאה מכך יחזור במוקדם או במאוחר לחברה ואז סיכוייו לחזור ולפשוע שרירים וקיימים וכן הסיכוי שיתאווה לפצות את המתלוננת נמוך ביותר או שמא כדאי להשקיע בשיקומו על ידי טיפול מקצועי שמיועד לעברייני מין, לפצות את המתלוננת ובסופו של דבר להחזיר את העבריין לחברה כאשר אינו מהווה עוד סכנה לציבור? כפי שאתם מבינים, האפשרות של פיצוי המתלוננת ושיקום העבריין היא האפשרות החכמה והנכונה יותר מבין השתיים.
ההכרה בסבל של המתלוננות
חשוב להבין שכליאת העבריין אמנם מהווה מעין נקמה אישית עבור המתלוננת, אבל רק כאשר בית המשפט דואג לכך שהעבריין ישלם פיצוי גבוה למתלוננת , עובר המסר הברור לפיו המערכת מכירה בסבלה. אי לכך, אני מאמינה כי הדבר החשוב ביותר הוא שיקום נפשה החבולה של המתלוננת וזאת באמצעות הפיצוי ! כולם יודעים שלאדם שמרצה שנות מאסר ארוכות ,אין שום רצון לשלם את הפיצוי למתלוננת וגם אין באפשרותו לשלם אותו (תהיו בטוחים שברוב המקרים לא תהיה שום אפשרות "להוציא" ממורשע בעבירות מין את הפיצוי ) .נכון , במידה והוא לא ישלם רוב הסיכויים שלא יקצרו את מאסרו והוא לא יקבל את השליש המיוחל .אבל , זה לא מה שיגרום לו לשם את הפיצוי למתלוננת .
גם כאשר ישתחרר לא יעזרו עיקולים ושאר סנקציות כי רוב הסיכויים שהוא יהיה "מוגבל באמצעים חמורים " .לכן ,אני חושבת שצריך להתמקד בפיצוי למתלוננת ולא בענישה מאחורי סורג ובריח שלא תעזור לשיקום הנפשי של המתלוננת .
מעבר לכל זה, מחקרים עדכניים בתחום מראים פעם אחר פעם שכליאה אינה תורמת לחזרתו של העבריין לחברה באופן ההולם ביותר אלא להפך, עברייני מין שהשתחררו מכלאם ולא עברו פעולות שיקום, לעתים חוזרים לחברה כאשר הם מהווים סכנה גדולה יותר מאשר לפני שנכנסו אליו.
מאת: נוגה ויזל