חוק חדש אוסר על פרסום תמונות מיניות ללא הסכמה. רגע, עד היום זה היה מותר? אז זהו, שלא.
לפי חוק הגנת הפרטיות פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו מהווה פגיעה בפרטיות. העונש? 5 שנות מאסר. כאשר מדובר מדובר בתוכן מיני, פרסום כזה יכול להיכנס גם להגדרה של "מעשה מגונה".
עוד ב-Onlife:
הנקמה: הפצת תמונות פורנו ברשת
האנטר מור מסקרמנטו הפיץ תמונות של נשים ערומות באתרי פורנו חובבים בלא ידיעתן. הוא לא היחיד
אז מה הבשורה החדשה של כנסת ישראל?
ובכן, מאסר 5 שנים לפרסום "תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום". כן, זה בערך אותו דבר. נכון, יש בקביעת תיקון דווקא בחוק למניעת הטרדה מינית יתרונות בהגנה על הנפגע וגם תקופת התיישנות ארוכה יותר, וזה חשוב וראוי, אבל האם זה העיקר?
החוק החדש גם לא שוכח הגנות לאיזון בין זכות הנפגע לבין "חופש הביטוי" וקובע סייגים שונים לעבירה ("תום לב", "מטרה כשרה", "עניין ציבורי" והכל כמובן בהתאם לנסיבות וכד'). הכל נותר לפרשנות בית המשפט.
ומה קובעים בתי המשפט במקרים כאלו?
זה יכול להשתנות ממקרה למקרה. כך, למשל, במקרה שנידון בבית משפט השלום בתל-אביב, אדם הפיץ תמונות מיניות של אישה איתה התכתב באינטרנט, אך קיבל הקלה בעונש מפני שהמתלוננת שיתפה איתו את התמונות דרך האינטרנט והיא, לדברי בית המשפט: "הייתה חייבת להיות ערה לאפשרות שהתמונות גם אם תישארנה במחשבו של הנאשם, אינן מוגנות ומוצפנות מפני חשיפה לזרים" ולכן היא "לא הקפידה על פרטיותה". במקרה אחר, בו תמונות עירום של אישה הופצו ללא הסכמה על ידי מכריה, לאחר שנתקלו בהם באתר שיתוף קבצים, קבע בית המשפט: "אין להטיל אחריות על הגולש המצוי אשר נתקל בחומרים באקראי… הטלת אחריות מעין זו עשויה לפגום בגלישה באינטרנט ובחופש אותו מקנה האינטרנט לגולשים השונים". אותו "חופש", כך מסתבר, לא נועד להגן על האישה הנפגעת…
במסווה של תיקון חקיקה (שלא ממש מתקן הרבה) או החמרת הענישה (מה שגם לא קרה), קיבלנו התעלמות חוזרת מהשאלות החשובות באמת שמציף האינטרנט ביחס לפרטיותן של נשים ואנשים.
מחוקקים יקרים, רוצים להילחם בהפצת סרטונים מיניים של נשים באינטרנט? בהחלט הגיע הזמן. צרו כלים משפטיים להתמודד עם עברייני מין וירטואליים וקבעו מהי "הסכמה" בהקשר של פרסום מיני: האם הסכמה להעביר צילום לאדם מסוים או קבוצת בני אדם מהווה הסכמה מכללא להעביר גם לאדם אחר? האם הסכמה היא לנצח נצחים כך שסרטון שהופץ בגיל 18 "בהסכמה" יישאר לעולמי עד בהיסטוריית הרשת? האם אדם שהפיץ סרטון מיני יכול להיות "תם לב" או שחובתו לוודא בעצמו אם קיימת הסכמה?
מדובר בשאלות לא פשוטות והתשובות מורכבות עוד יותר. הרבה יותר קל לקטוף כותרת קלה על "5 שנות מאסר למפיץ תמונות מיניות". אם הכנסת רוצה להגן על אנשים, ובעיקר על נשים, בעידן הרשת, כדאי שהמחוקקים יפסיקו לשחק בנדמה לי.