חברה טובה שלי, רווקה, התחילה לצאת לפני כחודש עם בחור חדש.
כשהיא חזרה מהפגישה הראשונה שאלתי אותה איך היה והיא ענתה: "נראה לי שמצאתי חן בעיניו".
כשניתקתי את השיחה הרגשתי מאוד לא בנח עם תשובתה של חברתי וחשבתי לעצמי שיש משהו לא נכון בלהתמקד במה הצד השני חושב עלינו, האם מצאתי חן בעיניו, ולא במה אנחנו חושבים על הצד השני- האם הוא מצא חן בעיני. (והדבר נכון לא רק לדייטים אלא גם לפגישות עבודה, חברים וכו').
עם המחשבה הזו התקשרתי לחברתי ושאלתי אותה : מה חשוב לך בבן זוג? על אילו תכונות אינך מוכנה בשום פנים ואופן להתפשר?
חברתי, אשר לא הבינה מאיפה נחתי עליה אבל למזלי היא רגילה אליי, ענתה לי ללא היסוס (כנראה היא כבר חשבה על זה): "יושר, חוש הומור וחבר טוב לחבריו". נו, שאלתי אותה, ניסית לראות האם בבן זוגך החדש מתקיימות התכונות הללו?
"האמת", ענתה לי חברתי לאחר שתיקה, "הייתי כ"כ עסוקה בלדאוג למצוא חן בעיניו שרק ניסיתי "לשרוד" את הדייט ולצאת הכי נחמדה שאפשר". בואי נעשה ניסוי, אמרתי, לפגישה הבאה את באה במטרה ברורה לבחון האם הבחור הוא בן זוג פוטנציאלי ראוי עבורך. דהיינו, האם יש בו פוטנציאל להתממשות אותן תכונות שחשובות לך.
לאחר הפגישה השניה התקשרה חברתי כולה נלהבת ואמרה שזה פשוט לא ייאמן איך שינוי קטן בהסתכלות יכול לגרום למהלך אחר של דייט. ראשית, טענה חברתי היא הגיעה לדייט הרבה יותר רגועה כי לא היא היתה נתונה "תחת מבחן" אלא הוא. שנית, מאחר והיתה יותר רגועה, הדייט היה ממש כיף ושלישית, היא, שבדר"כ שותקת בפגישות הראשונות ורק עונה לשאלות המופנות אליה, מצאה עצמה בשיחה קולחת כאשר היא המנווטת של השאלות וזאת בכדי לבחון האם הוא בן זוג פוטנציאלי עבורה. לשמחתה, אמרה חברתי, היא אף הבחינה שגם הוא נוקט באותה גישה.
לפגישה עם החברים שלו ועם ההורים היא כבר הגיעה רגועה לחלוטין…
ולכן, קוראות יקרות, מס' עצות:
- ערכו רשימה של הערכים/תכונות אשר הנכן מחפשות בבן זוגכן העתידי.
- דרגו את הרשימה לפי סדר החשיבות עבורכן והתמקדו ב-3 הראשונות עליהן אינכן מוכנות להתפשר.
- כשאתן הולכות לדייט הראשון שננו את 3 התכונות העיקריות אותם אתן מחפשות בבן הזוג ונווטו את השיחה בכדי לנסות ולקבל מענה לשאלה: "האם הוא יכול להיות הבחור בשבילי".
- התמקדו בשאלה האם הוא מוצא חן בעיניי ולא בשאלה האם אני מוצאת חן בעיניו.
- תהנו.
עדי המאירי, עו"ד ומגשרת
מאמנת אישית בגישת הפסיכולוגיה החיובית