לרוב כאשר אנחנו שומעים על חשוד זה או אחר שנלקח למעצר, אין לנו ספק כי מדובר על החלטה נבונה שמטרתה להגן על הציבור הרחב מפני אותו אדם. עם זאת, רבים לא מודעים לכך שבמדינת ישראל מדי שנה מתבצעים מעצרים רבים שאין לי מילה מוצלחת יותר לתאר אותם מהמילה "מיותרים". במקרים רבים המעצר שעל הנייר נכתב כי הוא מיועד לצורך המשך החקירה יכול היה להימנע. רק על מנת לסבר את האוזן אציין כי מדי שנה קרוב לעשרת אלפים עצורים מבלים לפחות לילה אחד בתא המעצר בזמן שיכלו תיאורטית לבלות את הלילה הזה בביתם בחיק משפחתם התומכת.
כיצד לרוב מתבצע הליך המעצר במדינת ישראל?
כאשר אדם עובר חקירה משטרתית ונעצר, על פי החוק צריך להתקיים שימוע מיוחד בפני קצין משטרתי שבמהלכו מחליטות הנפשות הפועלות האם ישנו טעם להמשיך ולהחזיקו במעצר או שמא ניתן לשחררו לביתו בתנאים מסוימים (או ללא תנאים במקרים לא מעטים). עם זאת, ודאי לא תופתעו לשמוע שאותו שימוע לא מתנהל ברוב המוחלט של המקרים כפי שהוא צריך להתנהל בתיאוריה.
למעשה, השימוע בימינו במקרים רבים, מופיע בדמות של הודעה חד צדדית וחד משמעית על המשך המעצר שהתקבלה ללא הפעלה של שיקול דעת כלל. המטרה של השארת החשוד במעצר (על פי ההצהרה המקובלת) היא להביא את החשוד תוך יממה להופיע בפני שופט מעצרים לצורך הארכת המעצר.
עם זאת לרוב בבוקר מתבצעת הערכה מחודשת של הנסיבות ובסופו של דבר החשוד משוחרר לביתו לאחר משא ומתן שמתנהל בין עורך הדין של החשוד למפקד האמון על החקירה.
מה קורה כאשר אין הסכמה משטרתית לשחרור החשוד?
במצבים מסוימים שבהם אין הסכמה על שחרור של החשוד ממעצר אכן מועלית הדרישה המשטרתית להביא את החשוד להופיע בפני שופט. משנת 2010 במדינת ישראל קצין משטרה יכול על פי חוק להוביל לשחרורו של חשוד בתנאים מסוימים גם ללא נוכחות של שופט ולכן נשאלת השאלה מדוע מתעקשים במקרים רבים כל כך להשאיר את החשוד ללילה בתא המעצר במטרה להביאו לשופט לצורך שחרור כשאת פעולת השחרור יכול לבצע קצין משטרה?
ובכן ככל הנראה מדובר בשתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שעל ידי הגשת החשוד לשופט סבורות יחידות המשטרה שכך הן יכולות להביא לידי ביטוי את הפעילות שלהן.
הסיבה השנייה היא שבילוי של לילה בתא המעצר יכול להביא לשבירת רוחם של אנשים רבים ובמיוחד לשבירת רוחם של אנשים מהשורה. לא אחת יצא לי לייצג לקוחות שנחשדו בביצוע עבירות אלו ואחרות על לא עוול בכפם שלאחר לילה אחד בתא המעצר הסכימו להודות אפילו במעשים שלא ביצעו מעולם.
מדוע כיום לא מתבצעת בדיקה של שכיחות המעצרים שבסופם נפתחים תיקים שנסגרים מחוסר עניין לציבור? מדוע לא קיים נכון לכתיבת שורות אלה פיקוח משטרתי אמיתי על הליך המעצר? מדוע כל כך הרבה אזרחים מן השורה צריכים לבלות בתאי המעצר על לא עוול בכפם? לצערי על אף שנות עבודתי הרבות בתחום הפלילי אפילו לי עדיין אין תשובה לכך.
ליצירת קשר עם עו"ד נוגה ויזל לחץ כאן