אז הילדים גדלו, אחת כבר בכתה ג' והשני אוטוטו בגן חובה. חשבת שהחיים יהיו פשוטים יותר שהם גדולים, לפחות מבחינת ההוצאות שלך על טיפול בילדים כשאת בעבודה. אז חשבת. תחשבי שוב ואחרי restart קל תביני שהמצב שלך ממש לא משהו.
לקראת תחילת שנת הלימודים הנוכחית, פתאם הבנתי שלא יפתחו צהרון בבית ספר של הבת שלי בשל מיעוט נרשמים, ואז התחילה הבעייה. נכון כבר בשנה שלפני היתה בעייה קלה שבצהרון נשארו פחות מחצי הילדים בכיתה (לאחרים יש אחים גדולות או אמא לא עובדת) והילדה התחילה להתלונן שגם היא רוצה ללכת הביתה אחרי יום הלימודים. בעייה זו נפתרה בדרך כלל במשפט, אמא עובדת, ולכן את נשארת בצהרון. נקודה. השנה כבר נגמרה התשובה הזו. מה עושים? ילדה בת 8 עוד לא יכולה ללכת הביתה לבד, בטח שלא כשיש כבישים לעבור בדרך מבית ספר הביתה.
מאוגוסט הייתי בחיפושים קדחניים למצוא מישהי חמודה ואחראית שתוציא אותה מהבית ספר ואת הקטן מהגן, תחמם להם צהריים ותהיה איתם עד שאחזור. בפוקס מצאתי מישהי מהשכונה, בת של חברה לפני גיוס, והארץ שקטה לחצי שנה. אלא מה? חצי שנה עברה וצה"ל לקח מאיתנו את הבייביסיטר לטובת שרות פעיל. אין ברירה התחלתי לחפש חלופה בכל הזירות האפשריות. חיפשתי בפייסבוק, בשלטים בשכונה, ברשימות התפוצה של הגן והכיתה, חברים, חברים של חברים, באתרי חיפוש מטפלות ובמה לא. הצעות לא פסקו להגיע, ואז התוודעתי לגילדה חדשה, גילדת המטפלות, שחושבות שהשמש זורחת להן כל בוקר מהחור שבאחור, ועקב כך הן יכולות לדרוש כל סכום מופרך שעולה בדעתן, לפעמים סכום גבוה מהסכום שהייתן משלמות לנוירולוג כירורגי, בשביל הזכות שהן יאספו לך את הילדים הביתה, ויהיו איתם שעתיים תמימות.
דרישות התפקיד שלי מאד פשוטות, להגיע בזמן לילדים לאסוף אותם מהמסגרת וללכת איתם הביתה בבטחה, לחמם להם את ארוחת הצהריים שהכנתי בבוקר, ולהעביר את הזמן עד שאחזור מהעבודה. אין לי דרישה לקיפול כביסה, לנקיון או עבודות בית כלשהן, נטו ילדים, ולהזכיר מדובר בשני ילדים גדולים עצמאיים שעושים הכל לבד ורק צריכים תשומת לב. סטודנטיות בנות 20, לא היססו לבקש 55-60 ש"ח לשעה מאחר ומדובר ב-2 ילדים. כמובן בתוספת נסיעות ותנאים נלווים, הזולות ביקשו 45 והגדילה לעשות מישהי שאחרי שדיברנו ואמרה לי שאין בעיה, שלחה לי סמס ואמרה שזה נראה לי מעט מדי שעות ולא מתאים לה. שלחתי לה בחזרה תודה ושייהיה בהצלחה ואז היא שלחה הודעה נוספת, בה כתבה שחשבה על זה קצת ומוכנה לקחת את המשרה בשעות שאני רוצה (9 שעות שבועיות) אם אשלם לה 3500 ש"ח לחודש – או בחשבון פשוט היא דרשה 75 ש"ח נטו לשעה!!!, אחרת כדבריה לא שווה לה לצאת מהבית.שכר המינימום נכון להשנה הוא 4300 ש"ח למשרה של 186 שעות חודשיות (8.5 שעות ליום עבודה),
שכר המינימום לשעה הוא 23 ש"ח. מדובר כמובן של סכום ברוטו ממנו יורדים מיסים, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. בישראל יש למעלה מרבע מיליון מובטלים, ולא הרבה מחברותיי משתכרות סכומים של 55 ש"ח נטו לשעה, בטח שלא 75 ש"ח, כאשר רובן בוגרות תארים אקדמיים, בעלות מקצועות חופשיים, ומקצעות שנחשבים מכניסים מבחינה כלכלית.
כשאת משלמת לביביסיטר יותר ממה שאת מרויחה לשעה, את מרגישה פרייארית ולא מבינה מה לעזאזל מצדיק את הסכומים המפורכים האלה שהמטפלות מעיזות לבקש. האם לקופאית בסופר משלמים 5 ש"ח יותר לשעה על כל לקוח נוסף שהיא מקבלת, האם הרופא השכיר שמקבל מקופת חולים משכורת לשעה, מקבל תוספת אם ראה 32 אנישים בשעות הקבלה שלו ולא שלושה. התרוצים של זה הסכומים שנהוג לקחת באזור שלכם, ולכן זה מה שאנחנו מבקשות, נשמע לי חסר פרופורציה לתשלום עבור שירות. ואם הייתי גרה באיזור פיתוח והייתי משלמת פחות הייתי מקבלת שירות פחות טוב, משתעניקי לי בשכונה תל אביבית (אני מאד מקווה שלא).
ואני קוראת לנו, אמהות ישראל התאחדו, אל תסכימו לשלם סכומים מופרכים למטפלת, שמרטפית או איך שלא תקראו לה, רק בגלל שהיא טוענת שככה לוקחות כולן. יוקר המחייה משפיע גם עלינו, ושכאת מוצאת משלמת שלושה רבעי המשכורת לביביסיטר שנמצאת עם הילדים כמה שעות, את מתחילה לתהות איפה הטעות שלך. סוף טוב לסיפור שלי, בסופו של יום מצאנו ביביסיטר, מתוקה חמודה, שהילדים מאושרים איתה, ולוקחת מחירים הגיונייים. השמש אמנם לא זורחת לה מהתחת, אבל החיוך שלה מאיר ומחמם.