אתמול הסתיים לו שבוע האופנה הנפלא של תל אביב ועד כמה שנהניתי, פגשתי אנשים מקסימים, ראיתי תצוגות אופנה מדהימות והכרתי מעצבים חדשים ומקוריים – מוכרחה להודות שגם קצת התעייפתי מההתרוצצויות בין התצוגות ואני לגמרי שמחה לחזור לשגרה.
היום השלישי לשבוע האופנה היה בסימן מקוריות וחדשנות – תצוגת Upcoming designers אירחה 9 מעצבים חדשים ומפוצצים בכישרון, אשר התחרו על התואר 'המעצב הבא של ישראל' והציגו מספר מצומצם של דגמים פרי עיצובם. בתחרות זכתה המעצבת רימה רומנו שהציגה קולקציה מרשימה ומיוחדת אך נוטה יותר לאומנות מאשר לאופנה ולכן, לדעתי, הזכייה שלה לא מוצדקת.
אבל מי שאיכזבו אותי בעיקר היו המעצבות/סלביות: נסטיה ליסנסקי למותג Nastya ונטלי דדון למותג b-nuty – שתי אושיות אופנה מהמשפיעות בביצה, בעלות טעם משובח שאני מאוד מעריכה, ושתיהן לא הצליחו לתרגם את השיק שלהן אל המסלול. שתיהן בחרו ללכת על קרקע בטוחה והציגו דגמים יפים אך בסיסיים ומשעממים. אצל נסטיה היו אלו שמלות בייסיק "מגניבות" ונוחות ואצל דדון היו אלו חליפות ושמלות מחויטות ואלגנטיות. בטוח שהייתי רוצה ללבוש את הדגמים, אך הייתי מצפה שיהיה בהם קצת יותר שיק וטאץ' אישי ממה שנראה על המסלול. שני פריטים בלבד הצליחו להתבלט אצל כל אחת מהמעצבות, ג'קט ניטים משגע של דדון ושמלת קיפולים לבנה יפיפיה של נסטיה.
מי שכן הצליחה להרטיט את הבמה מרוב שיק הייתה דווקא מעצבת צעירה ואנונימית, בשם לירון יצחקוב, שהציגה קולקציה שנראית כאילו נלקחה מהמסלול בפריז. הדפס פרחים ורדרד ומדהים עומד במרכז הקולקציה ויצחקוב שילבה אותו בכל פעם בצורה שונה ובמקצועיות יוצאת דופן, הפכה את הדגמים הבודדים לקולקציה שלמה, הרמונית ונפלאה.
פריט המאסט שלי הוא קלאץ' אוברסייז ורוד עטור פונפונים ואפליקציות מדהימות.
מעצבת נוספת שהצליחה לכבוש אותי היא שני צימרמרן שכבר הספקתי לשמוע עליה עוד לפני התצוגה כמעצבת ששווה לשים עליה עין. צימרמרן הציגה קולקציה קייצית וכיפית שהייתה ממש ממתק לעיניים. חצאיות נפוחות בסגנון שנות ה – 50, צבעי פסטל נעימים, בדים מבריקים והדפסים מעניינים שלטו המסלול ויחד עם כובעי מצחיה ססגוניים, צימרמרן הצליחה להפוך את התצוגה למסיבת קיץ לוהטת.
עוד הציגו היום, בית האופנה AMOR חגגו 20 שנה והציגו על המסלול קולקציית אביב – קיץ מרעננת ושמחה הכללה כ – 60 מראות שהורכבו ממותגי העל המובילים בעולם: Dolce & Gabbana, Missoni, Chloe, Roberto Cavalli, Isabel Marant ועוד.
העולם שייך לצעירים
במשך היום, כשעלתה על המסלול תצוגת הסטודנטים המדהימה של שנקר, שבטוח לא השאירה אף אחד מהיושבים בקהל משועמם, חשבתי על זה, רוב התצוגות האהובות עליי ביותר היו של מעצבים צעירים שנמצאים בתחילת דרכם בעולם האופנה. אז מה זה אומר לגבי מעצבי האופנה בישראל? האם ייתכן שהמעצבים הוותיקים כבר לא מצליחים להמציא עצמם מחדש ולהביא משהו מרענן ומיוחד אל המסלול? האם העולם באמת שייך לצעירים? מה אתם חושבים?
לפוסטים נוספים, היכנסו לבלוג האופנה שלי Pink With Style
גם בפייסבוק