דימוי גוף: איזה חלק בגוף אתם לא אוהבים?

חולים בהפרעת גוף דיסמורפית, שפוגעת בכאחוז עד שני אחוזים מהאוכלוסייה, מאמינים שאיבר, חלק מאיבר או אזור מסוים בגופם, מעוות ופגום. חלק מהחולים סובלים ממחשבות שווא, פוחדים מעיוותים, ליקויים ופגמים גופניים. במחקר שנערך באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, ופורסם ב-science daily  החודש, נבדקה שיטת טיפול לסובלים מההפרעה, באמצעות טיפול התנהגותי-קוגניטיבי.

איך תדעו האם יש לכם הפרעת גוף דיסמורפית?

• האם יש לכם מחשבות אובססיביות והתנהגות כפייתית-טורדנית, לגבי המראה החיצוני שלכם, עד כדי סבל?

• האם אתם מוטרדים מפגמים חיצוניים קטנים בגופכם (בעיקר בחזה, איברי המין והפנים)?
• האם אתם בעלי ערך ודימוי עצמי נמוך?
• האם המראה החיצוני שלכם גורם לך להרגשת בושה, אשמה וחוסר יכולת לתפקד בחיי היומיום?
• האם אתם כל כך לא מרוצים המראה החיצוני שלכם, עד כדי שהוא גורם לכם לרגשות של חרדה, פאניקה, דיכאון ומחשבות אובדניות?

המחקר שנערך באוני' מונטריאול הוא מהפכני וחשוב, בעיקר בשל העובדה שהמחשבות על החלק "הפגום" בגופם, מעסיקות את הסובלים מההפרעה 24 שעות ביממה, הם אובסיסיביים וטרודים במחשבות שמשתלטות עליהן והופכות לדומיננטיות בכל האספקטים בחיים.

מרבית מהסובלים מהפרעה זו, אינם מסוגלים לתפקד בחיי היומיום, אינם מסוגלים לעבוד, ללמוד ולנהל חיי שגרה. בנוסף, כדי להקל על התחושות הקשות, חלק מסובלי הפרעת גוף דיסמורפית, מוצאים נחמה בשתיית אלכוהול ולקיחת סמים באופן כרוני. אחוז קטן מהחולים, מגיעים למצב בו הם פוגעים בעצמם, על ידי ניסיונות רבים וכושלים "לתקן" את הפגם המטריד.

היסטוריה משפחתית של התעללות וניצול

למרות שהגורמים להתפרצות ההפרעה אינם ידועים עדיין, ממחקרים שנעשו, נמצא כי אנשים הסובלים מהפרעות אישיות, אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של הפרעת גוף דיסמורפית, אנשים אשר עברו התעללות, טראומות, ניצול מיני ו\או פיזי, נמצאים בקבוצת סיכון גבוה לפתח את ההפרעה.

רבים מהסובלים מההפרעה, חושבים כי ניתוח פלסטי לתיקון הפגם המעוות בגופם, יעזור להם להתגבר על המחשבות האובססיביות ודפוסי ההתנהגות הפוגעניים. הם עוברים ניתוחים פלסטיים מרובים ופרוצדורות קוסמטיות שונות, הכל במטרה להיראות יפים ומושכים. הבעיה היא, שהם  לא מרוצים לעולם ומיד לאחר הניתוח יימצאו פגם נוסף בגופם.

הבשורה הטובה: יש טיפול

הטיפול בהפרעת גוף דיסמורפית לרוב מבוסס על מתן טיפול תרופתי עם תרופות ממשפחת נוגדי דיכאון, כגון: פרוזק (פלואוקסטין) וטיפולי פסיכותרפיה.

אולם במחקר שנערך במונטריאול נבדקה שיטת טיפול באמצעות טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) על 169 מטופלים. המחקר השווה בין טיפול תרופתי ופסיכותרפיה לבין טיפול התנהגותי קוגניטיבי, ומצא שקבוצת המטופלים שעברה טיפול התנהגותי קוגניטיבי, הפחיתה בצורה משמעותית את הסימפטומים של ההפרעה. מתוצאות המחקר עולה כי חלה ירידה של 53% במחשבות אובססיביות והתנהגות כפייתית וטקסית, וירידה של 46% מקיבעון בנושא המראה וירידה של 34% מתסמיני הדיכאון.

לדברי ד"ר יונתן  דוידאור, מומחה בפסיכיאטריה, הטיפול היעיל והמוצלח ביותר הוא שילוב בין טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ובין תרופות. "טיפול התנהגותי-קוגנטיבי, עוזר לחולה  לזהות את דפוסי החשיבה וההתנהגות השליליים, להפריד בין מציאות ומחשבה וליצור במקומם דפוסי חשיבה והתנהגות חיובים. טיפול זה יעיל לאורך זמן ואינו כרוך בתופעות לוואי, כמו בטיפולים תרופתיים", מסביר ד"ר דוידאור.